מאת פסח בנסון ועומר נובוסלסקי • 31 באוגוסט 2026
ירושלים, 31 באוגוסט 2026 (TPS-IL) – מדענים ישראלים פיתחו חומר מתכלה שיכול לספוג כמויות גדולות של נפט שנשפך, תוך תמיכה בחיידקים המפרקים את המזהמים, ומציעים גישה חדשה פוטנציאלית לניקוי דליפות נפט בים.
דליפות נפט עלולות לגרום נזק חמור למערכות אקולוגיות ימיות. בפברואר 2021, זפת מדליפת נפט גדולה נשטפה לחוף לאורך חלק ניכר מחופי הים התיכון של ישראל, והשפיעה על חופים ובתי גידול ימיים מצפון ועד דרום, והצריכה מבצע ניקוי ארצי שכלל אלפי מתנדבים וכוחות חירום. ההערכה היא שהדליפה מקורה בכלי שיט חולף, והיא הוכרזה כאסון סביבתי על ידי הרשויות בישראל והפכה לאחת מאירועי זיהום הים המשמעותיים ביותר בישראל בשנים האחרונות.
הדליפה גם סיפקה לחוקרים חיידקים ששימשו בפיתוח הטכנולוגיה החדשה. מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב אספו חול ים מזוהם בזפת מחופי הים התיכון ובידדו חיידקים המסוגלים לפרק נפט.
"הרעיון והמחקר החלו קודם לכן, אך החיידקים נאספו מהדליפה של 2021", אמר פרופ' אריאל קושמרו ממחלקת הנדסה ביולוגית באוניברסיטה, אחד ממובילי המחקר, ל"שירות העיתונות של ישראל". "זה כנראה מעיד על נוכחותם של מיקרואורגניזמים המפרקים נפט בסביבה זו".
ספיגה ופירוק
הטכנולוגיה משתמשת בחומר קל דמוי ספוג הנקרא אירוג'ל. האירוג'ל, העשוי מתאית, חומר טבעי הנמצא בסיבי צמחים ונייר, מעובד בטמפרטורות גבוהות ללא חמצן, ויוצר מבנה נקבובי ביותר המסוגל לספוג נפט.
החוקרים הוסיפו חנקן וזרחן לאירוג'ל. חומרים מזינים אלו לרוב נדירים במי ים, אך חשובים לחיידקים המפרקים נפט באופן טבעי.
בניסויי מעבדה שנעשו במי ים מלאכותיים מזוהמים בנפט גולמי, מצאו החוקרים כי האירוג'ל המועשר בחומרים מזינים שיפר משמעותית את פירוק הנפט בהשוואה לאירוג'לים ללא החומרים המזינים שנוספו.
החומר יכול לספוג כ-100 פעמים ממשקלו נפט גולמי.
"זה טוב יותר מחומרים מסוימים", אמר קושמרו ל-TPS-IL כשנשאל כיצד יכולת הספיגה שלו משתווה לחומרי ניקוי נפט קיימים. "אבל החדשנות החשובה היא השילוב של חומרים מזינים המאפשרים ספיגה ופירוק ביולוגי בו-זמנית".
האירוג'ל לוכד תחילה את הנפט, בעוד החיידקים נצמדים לחומר ובאים במגע עם הפחמימנים הלכודים ועם החומרים המזינים שנוספו. החיידקים משתמשים בחומרים המזינים תוך כדי פירוק הנפט.
החיידקים ששימשו במחקר שייכים לקבוצת ה-Pseudomonas, הנפוצה בסביבות מזוהמות בנפט. החוקרים גם מצאו שהחיידקים יכולים בסופו של דבר לפרק את האירוג'ל מבוסס התאית עצמו, מה שאומר שהחומר מתוכנן להתפרק ביולוגית במקום להשאיר שאריות מתמשכות.
"מכיוון שהחומר ההתחלתי הוא תאית, כל החומר מתכלה", הסביר קושמרו ל-TPS-IL.
החוקרים רואים ביישום העיקרי של הטכנולוגיה טיפול בדליפות נפט בים הפתוח, אם כי היא עשויה לשמש בעתיד גם בסביבות מזוהמות אחרות, כולל קווי חוף, נמלים ואזורים סביב ספינות ומתקני נפט אחרים.
הגישה נועדה לטפל הן בצורך המיידי ללכוד נפט שנשפך והן באתגר ארוך הטווח של פירוק המזהמים.
"היישום העיקרי הוא לטיפול בדליפות נפט בים הפתוח", אמר קושמרו ל-TPS-IL. "הרחבת הייצור היא האתגר הבא. אתגר נוסף הוא הרגולציה של המשרדים הרלוונטיים".
הטכנולוגיה עדיין בשלב המחקר והפטנט ודורשת בדיקות ופיתוח נוספים לפני שניתן יהיה לפרוס אותה מסחרית.
החוקרים מתכננים לבצע ניסויי שדה בסביבות ימיות ולבחון יישומים לקרקע ומי תהום מזוהמים, כולל זיהום מתחת לתחנות דלק.
הטכנולוגיה פותחה במעבדת הביוטכנולוגיה הסביבתית של אוניברסיטת בן-גוריון ונמצאת בתהליך רישום פטנט באמצעות BGN Technologies, חברת המסחור של האוניברסיטה.
המחקר פורסם בכתב העת המדעי "Chemical Engineering Journal Advances".