חדשות חמותPublished שעה 1 ago

חרם בריטי עשוי להשפיע כלכלית באופן מוגבל, אך עלול לפגוע ביצוא הישראלי

ירושלים, 9 בספטמבר 2026 (TPS-IL) — הגבלות בריטניה על קהילות ישראליות ביהודה ושומרון צפויות שלא להשפיע באופן משמעותי על היצוא הכולל של ישראל, אך עלולות לפגוע באופן לא פרופורציונלי ביצרנים חקלאיים באזורים הממוקדים ולהרתיע יבואנים זרים מלעשות עסקים עם חברות ישראליות, כך אמר גורם בכיר במשרד הכלכלה ל-TPS-IL. בריטניה ו-11 מדינות נוספות הודיעו על הצעדים ביום שלישי. שר החוץ אד מיליבנד אמר כי בריטניה תאסור יבוא מקהילות ישראליות שלטענתה אינן חוקיות על פי החוק הבינלאומי. צעדים נוספים יטילו סנקציות על חברות ואנשים המעורבים במימון, בנייה, תשתיות ונדל"ן שם. בריטניה גם תגביל פרסום ושיווק של נכסים בקהילות אלו.

 

איסלנד, אירלנד, דנמרק, נורווגיה, ספרד, פולין, פורטוגל, פינלנד, צרפת, קנדה ושוודיה הודיעו כי הן מצטרפות למאמץ.

יצוא הסחורות והשירותים של ישראל הסתכם בכ-159 מיליארד דולר, מתוכם כ-250 מיליון דולר מגיעים מיהודה, שומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן. כך אמר רועי פישר, ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, לשירות העיתונות של ישראל.

פישר אמר ל-TPS-IL כי הדאגה הגדולה יותר אינה בהכרח ההפסד הישיר של מכירות בריטיות או אירופאיות. אלא, הוא הזהיר כי יבואנים זרים עלולים להסס לעשות עסקים עם חברות ישראליות מכיוון שהם אינם בטוחים לגבי מקור המוצרים.

"גורם מצנן" על היצוא

"המאמץ העיקרי הוא נגד ה'גורם המצנן' של הצעדים הללו," הסביר פישר. "יבואן אנגלי עלול להסיק, 'אני לא יודע מהי הקו הירוק ומהיכן המוצר מגיע, ועדיף לי לא להתעסק עם זה בכלל'". הקו הירוק מתייחס לקו הגבול מהסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן משנת 1949.

מינהל סחר חוץ כבר שומע דאגות מגורמי סחר חוץ ויצואנים שהצעדים מקשים על חברות ישראליות להסביר את מוצריהן ולמצוא לקוחות, אמר פישר.

נתח משמעותי של סחורות המיוצרות באזורים המושפעים מיוצא לאיחוד האירופי ולבריטניה, לדברי פישר. מוצרי צריכה רגישים במיוחד מכיוון שהם נמכרים ישירות ללקוחות, בעוד שמוצרים תעשייתיים עשויים להיות פחות חשופים מכיוון שקונים שלהם הם לרוב עסקים או מוסדות.

בשבועיים האחרונים, מינהל סחר חוץ סייע ליצואנים מושפעים לזהות שווקים חלופיים. למינהל יש נציגים ב-55 מיקומים ברחבי העולם הפועלים למצוא מפיצים חדשים ולקוחות לטווח ארוך.

מעבר לאירופה, יצואנים בוחנים שווקים כולל הודו, שם יש עניין גובר בתמרים ישראליים. פישר גם ציין את איחוד האמירויות, שם יצרנים ישראלים עשויים ליהנות מיתרון תחרותי, וכן את צ'ילה וארגנטינה, שהביעו עניין במוצרים ישראליים.

ההשפעה הישירה של הצעד הבריטי תתרכז בסחורות ולא בשירותים, במיוחד בתוצרת חקלאית טרייה, אמר פישר. הוא הדגיש את תעשיית התמרים של ישראל כפגיעה במיוחד.

"ישראל היא מעצמת תמרים," אמר פישר. "ישראל היא גורם מוביל בשוק התמרים העולמי."

פישר מצפה שממשלת בריטניה תתחיל ליישם את צעדיה בעוד "שישה עד תשעה חודשים". ספרד יישמה חרם בינואר בעוד שהגבלות הולנדיות ייכנסו לתוקף ב-22 בספטמבר.

המשרד מציע גם תוכנית סיוע ספציפית ליצואנים מיהודה ושומרון ומרמת הגולן, הכוללת מענקים של עד 200,000 ש"ח (66,000 דולר).

בהצביעו על פעילות מסחרית מתמשכת בין ישראל לבריטניה, פישר הדגיש, "למרות כל הרעש מסביב, כשכסף מדבר ויש אינטרסים כלכליים ותחרותיים – אנחנו ממשיכים."