ישראל מרחיבה את סיוע הייצוא עם כניסת האיסור ההולנדי על סחורות מיהודה ושומרון לתוקף

חדשות חמות פורסם לפני שעתיים
הולנד: איסור על סחורות מיהודה ושומרון נכנס לתוקף, משרד הכלכלה ירחיב סיוע ליצואנים ויחפש חלופות

מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 22 בספטמבר 2026
ירושלים, 22 בספטמבר 2026 (TPS-IL) – צו הולנדי האוסר על ייבוא, מכירה, רכישה ותיווך של סחורות שמקורן בעסקים ישראליים ביהודה ושומרון נכנס לתוקף ביום שלישי, מה שגרר את משרד הכלכלה הישראלי להרחיב את הסיוע ליצואנים הפוטנציאליים שנפגעו ולחפש שווקים חלופיים.

ההגבלות חלות על אזרחים וחברות הולנדיות, כאשר היבואנים ההולנדים אחראים להוכחת מקור הסחורות. הן צפויות להשפיע בעיקר על חברות המייצאות ישירות מיהודה ושומרון, רמת הגולן ומזרח ירושלים, וכן על חברות ישראליות המשתמשות ברכיבים או חומרי גלם מאזורים אלו.

“משרד הכלכלה והתעשייה עוקב אחר השינויים במדיניות הסחר של מדינות אירופאיות מסוימות,” אמר שר הכלכלה ניר ברקת. “מטרת המנהל היא לא להשאיר אף יצואן לבדו להתמודד עם השינויים בשווקים הבינלאומיים.”

הולנד מצטרפת לספרד בהטלת הגבלות על סחורות מעבר לקו הירוק, בעוד שמדינות אירופאיות אחרות הודיעו על צעדים נוספים.

בריטניה ו-11 מדינות נוספות הודיעו לאחרונה על איסורים משלהן על ייבוא מקהילות ישראליות שלדעת בריטניה אינן חוקיות על פי החוק הבינלאומי.

מינהל סחר חוץ של ישראל הקים צוות ייעודי לסיוע ליצואנים הפוטנציאליים שנפגעו והאיץ הרחבה של תוכניות סיוע שיכולות לספק לחברות זכאיות מענקים של עד 200,000 ש"ח (66,200 דולר) לפיתוח שווקים חדשים. יותר מ-25 חברות, כולל יצואני תמרים, כבר הגישו בקשה לסיוע.

רוי פישר, מנהל אגף סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אמר כי נספחי כלכלה יסייעו ליצואנים לזהות לקוחות ושותפים עסקיים בשווקים חלופיים.

“נעמוד לצד היצואנים שנפגעו מהצעדים שננקטו בהולנד ובמדינות אחרות,” אמר פישר. “מטרתנו היא לסייע לחברות לשמר את פעילות הייצוא שלהן, להפחית את התלות בשווקים בהם נוצרים חסמים, ולהמשיך לצמוח בשווקים הבינלאומיים.”

ייצוא ישראלי ישיר מהאזורים הפגועים להולנד מוערך בכ-75 מיליון דולר בשנה, או 2.9% מייצוא הסחורות של ישראל למדינה. סך הסחר הדו-צדדי בסחורות הגיע לכ-4.17 מיליארד דולר בשנת 2025, כאשר ישראל רשמה עודף מסחרי של כ-1.06 מיליארד דולר.

ייצוא הסחורות והשירותים של ישראל הסתכם בכ-159 מיליארד דולר, מתוכם כ-250 מיליון דולר מגיעים מיהודה, שומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן, כך אמר פישר לשירות העיתונות של ישראל לאחר שבריטניה הודיעה על החרם שלה.

פישר אמר ל-TPS-IL שהדאגה הגדולה יותר אינה בהכרח הפסד ישיר של מכירות בריטיות או אירופאיות. במקום זאת, הוא הזהיר כי יבואנים זרים עלולים להסס לעשות עסקים עם חברות ישראליות מכיוון שהם אינם בטוחים לגבי מקור המוצרים.

נספחי הכלכלה הישראליים מחפשים הזדמנויות באוסטרליה, צ'ילה, קולומביה ומזרח אירופה, בעוד פקידים עובדים גם עם ארצות הברית על הפחתות מכס פוטנציאליות.

בינתיים, ייצוא השירותים הישראלי להולנד עלה ב-34% לכ-529 מיליון דולר, המשקף צמיחה בהיי-טק, שירותים דיגיטליים ואחרים, כך מסר המשרד.