מחקר ישראלי-גרמני חושף נתיב חדש להבנת הסרטן

שובר חדשות: פורסם לפני 4 שעות
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהמרכז הגרמני לחקר הסרטן מצאו דרך חדשה שבה אובדן חלבון p53 פוגע ב-DNA, וחשפו כיצד גידולים מתפתחים.

מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 7 בספטמבר 2026

ירושלים, 7 בספטמבר 2026 (TPS-IL) — מדענים ישראלים וגרמנים זיהו מנגנון חדש שלא היה ידוע קודם, דרכו אובדן של חלבון מרכזי הנלחם בסרטן עלול לפגוע ב-DNA של התא, מה שעשוי לשפוך אור חדש על האופן שבו גידולים מתפתחים.

החלבון, הידוע בשם p53, הוא אחד ההגנות החשובות ביותר של הגוף מפני סרטן. הוא מיוצר על ידי הגן TP53 ופועל כמערכת בקרת איכות, המזהה בעיות חמורות בתאים ומונעת מתאים פגומים להתרבות.

מחקר מצא כי ל-p53 יש תפקיד נוסף: סיוע בהבטחה שתאים לא יצרכו כמויות מופרזות של אבני הבניין הדרושות להעתקת ה-DNA שלהם. כאשר p53 אובד או פגום, תאים מייצרים כמויות גדולות באופן יוצא דופן של RNA, תוך שימוש ביותר מאבני הבניין המשותפות הללו והשארת פחות זמינות לשכפול DNA.

מחסור זה עלול לגרום לנזק ב-DNA וחוסר יציבות כרומוזומלית, מה שעשוי לתרום להתפתחות גידולים.

המחקר הובל על ידי דוקטורנטית ויסאם זעטרא והפרופסור בת-שבע קרם מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם דוקטורנט ג'ורג' פיליפוס והפרופסור אורלי ארנסט ממרכז המחקר הגרמני לסרטן ואוניברסיטת היידלברג.

RNA ו-DNA עשויים שניהם מיחידות בסיסיות הנקראות נוקלאוטידים. החוקרים מצאו שכאשר p53 אובד או פגום, העלייה בייצור ה-RNA צורכת יותר נוקלאוטידים, ומשאירה פחות זמינים להעתקת DNA.

המחסור הנובע, הידוע כעומס שכפול (replication stress), עלול להוביל לשברים ב-DNA, נזק לקצוות הכרומוזומים וליצירת מיקרו-גרעינים – מבנים קטנים המכילים חומר גנטי שגוי או פגום. במקרים חמורים, חוסר יציבות זה עלול להוביל לכרומוטריפסיס (chromothripsis), מצב שבו כרומוזום מתנפץ ומורכב מחדש באופן שגוי, תופעה שנצפתה בסוגי סרטן רבים.

קשר רחב יותר לסרטן

החוקרים חקרו תאים מחולים עם תסמונת לי-פראומני, מצב תורשתי נדיר המגביר משמעותית את הסיכון לפתח סרטן עקב שינוי מזיק באחד העותקים של הגן TP53. הם בחנו גם סוגי תאים אנושיים אחרים, כולל תאי שד, ומצאו את אותו מנגנון בסיסי. ניתוח של אלפי גידולים ב-31 סוגי סרטן הראה כי גידולים עם p53 פגום או חסר נטו להיות בעלי רמות RNA גבוהות באופן יוצא דופן, מה שמחזק את הקשר בין אובדן p53, ייצור RNA מופרז ובעיות בשכפול DNA.

בניסויים נוספים, החזרת אספקת אבני הבניין של ה-DNA לתאים או הפחתת ייצור ה-RNA המופרז שלהם הקלו על עומס השכפול ונזקי ה-DNA. הממצאים מרמזים שהחוסר איזון תורם באופן פעיל לנזק ולא רק מתרחש לצדו.

החוקרים אמרו כי הממצאים עשויים בסופו של דבר לסייע באינפורמציה על גישות חדשות לטיפול בסוגי סרטן שבהם p53 פגום או חסר, פוטנציאלית על ידי מיקוד בייצור RNA מופרז. עם זאת, הם הדגישו כי התגלית אינה מהווה עדיין טיפול לסרטן, ושלא יצאה כל תרופה מהמחקר עד כה.

המחקר פורסם בכתב העת המדעי Molecular Cell.