מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 26 במאי 2026
ירושלים, 26 במאי 2026 (TPS-IL) – כשלים נרחבים באבטחת סייבר בשירותי החירום הממשלתיים ובמשרדי הממשלה בישראל הותירו את המדינה חשופה באופן משמעותי לאיומי סייבר איראניים, כך הזהיר מבקר המדינה בדו"ח שפורסם ביום שלישי.
"לאור האיומים מאיראן, על ממשלת ישראל להיות מוכנה היטב גם למתקפות סייבר. הדו"חות חשפו ליקויים משמעותיים ויש לתקנם באופן מיידי", כתב מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.
מבקר המדינה, הגוף העצמאי לפיקוח ממשלתי בישראל האחראי על ביקורת גופים ציבוריים ומשרדים, סוקר באופן קבוע את מוכנות המדינה ואת יעילות המדיניות.
הדו"ח מגיע בעקבות דו"ח של רשות הסייבר הלאומית המראה עלייה של 55% במתקפות בשנת 2025.
דו"ח אנגלמן ציטט בסיסי נתונים שנפגעו, מערכות עבודה מרחוק פגיעות, וחוסר תיאום בין מוסדות מפתח. הוא הזהיר כי מידע מדינתי ואזרחי רגיש עלול להיחשף או להיפגע כתוצאה מכך.
הממצאים הצביעו על חולשות מערכתיות במספר גופים, כולל משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, הנהלת בתי המשפט, משרד הכלכלה והתעשייה, הרשות הממשלתית לדיגיטל (כולל יחידת ההגנה בסייבר הממשלתית), משרד ראש הממשלה, ורשות ההגנה על הפרטיות במשרד המשפטים. חלק מהממצאים סווגו כחמורים ביותר.
דאגה מרכזית הייתה מוכנות הסייבר לשעת חירום. למרות שרשות הסייבר הלאומית פרסמה הנחיות עדכניות להגנת סייבר בעקבות מתקפות חמאס ב-7 באוקטובר 2023, הן לא הופצו במלואן לגופי החירום, והותירו גופים מרכזיים ללא הנחיות מעודכנות בתקופה של איום מוגבר.
מערכות עבודה מרחוק זוהו גם הן כפגיעות משמעותית. כ-65% מהמשרדים המשיכו להשתמש במערכת גישה מרחוק פגומה חודשים לאחר שהתגלו בה חולשות אבטחה חמורות. המערכת נסגרה רק בינואר 2025, והותירה את רשתות הממשלה חשופות במהלך חלק ניכר מהתקופה המלחמתית.
הדו"ח הדגיש גם פערים במוכנות התפעולית במשטרת ישראל, בשירותי הכבאות וההצלה, ובמערכת המשפט. במקרים מסוימים, לגופים חסר הכנה מספקת לכשלים במערכות או לאירועי סייבר מתואמים המשפיעים על תשתיות קריטיות.
משרד החוץ ספג ביקורת חריפה במיוחד. בנוסף לפערים טכנולוגיים ארוכי טווח ומערכות מיושנות, הדו"ח מצא כי מידע פנימי רגיש אוחסן במקומות נגישים באופן נרחב, כולל כוננים משותפים המכילים עשרות אלפי מסמכים.
עוד צוין כי מדיניות הגנת הסייבר של המשרד לא עודכנה מאז 2018. מאז מתקפות ה-7 באוקטובר, נרשמה עלייה חדה בתקריות סייבר בשגרירויות ישראל בחו"ל.
במשרד הבינוי והשיכון, מצאו המבקרים כי למרות ניהול תשע מאגרי נתונים גדולים המכילים מיליוני רשומות אישיות, המשרד נכשל במשך שמונה שנים ברישום נאות שלהם תחת תקנות הגנת הפרטיות. מאגרים אלו כוללים מועמדים לדיור, מקבלי סובסידיות וקבלנים.
גם שירותי הממשלה הדיגיטליים ספגו ביקורת. למרות ש-4.6 מיליון אזרחים רשומים במערכת הזיהוי הלאומית, רק 16% מהשירותים מחוברים אליה, ורק 3% משמשים דרך הפורטל הממשלתי. שירותים רבים נותרו מבוססי נייר, כולל רוב הטפסים של משרד החוץ.
"שירות דיגיטלי לאזרחים אינו מותרות. איננו יכולים לקבל מציאות שבה רק אחוז קטן מהשירותים הממשלתיים נגישים דרך האזור האישי", אמר אנגלמן.
גופים מרכזיים, כולל רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון, ממשיכים להפעיל מערכות אימות נפרדות. הדו"ח הזהיר כי פיצול זה מגביר את חוסר היעילות ומעלה סיכוני אבטחת סייבר ברשתות הממשלתיות.
בתגובה, אמרה רשות הסייבר הלאומית כי הממצאים מדגישים את הצורך במסגרת לאומית מאוחדת לאבטחת סייבר במקום מדיניות מפולגת ברמת הגוף. הרשות הממשלתית לדיגיטל מסרה כי כבר יישמה את רוב ההמלצות, כולל סגירת מערכת העבודה מרחוק הפגיעה ומעבר למודל אבטחה של "אמון אפס" (Zero Trust).
היא הוסיפה כי מערכות הממשלה ממשיכות להתמודד עם "איומי סייבר דינמיים וחסרי תקדים", בעוד רפורמות מתמשכות ורכש של תשתית מאובטחת יותר נועדו לחזק את החוסן.
