מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן וּבְרֶט ט גודמן • 17 בספטמבר 2026
ירושלים, 17 בספטמבר 2026 (TPS-IL) — ערוצי מדיה חברתית פלסטיניים, הנעקבים על ידי מאות אלפי אנשים, שיבחו ועודדו הרעלת בעלי חיים שבבעלות ישראלית ביהודה ושומרון, על רקע סדרת אירועי הרעלה חשודים, לפחות עשרה, שתועדו על ידי שירות העיתונות של ישראל במהלך השנה האחרונה.
בחוות מצודת דוד, חווה ישראלית קטנה באזור בנימין צפונית לירושלים, ההשלכות היו מיידיות. רועה צאן הוביל זה עתה את עדרו למרעה כאשר אחת העיזים שלו החלה לפתע להראות סימני הרעלה.
"הגענו לאזור המרעה. כשנכנסנו, שמתי לב פתאום לעז שמראה סימני הרעלה", הוא נזכר. "היה לה קצף מהפה. חייל היה במקרה כאן, אז דיווחתי מיד למפקד שלו."
העז מתה תוך שניות. תוך שתי דקות, עז שנייה קרסה ומתה גם היא. פזורים סביב עצים סמוכים, הרועה מצא חתיכות של פיתה ממולאות בחומר כחול – פיתיון, לדבריו, שהונח בכוונה כדי שהחיות יאכלו.
TPS-IL שוחח עם חקלאים ורועי צאן ברחבי האזור, וכן עם פקידים ישראלים. ההתקפות מרוכזות בעיקר סביב חוות ליד הכפר הפלסטיני אל-מוגייר באזור בנימין, והחקלאים מייחסים אותן לתושבי הכפר.
ההתקפות בדרך כלל עוקבות אחר אחד משני דפוסים: רעל מעורבב במזון, בדרך כלל תמרים או פיתה, ומפוזר באזורי מרעה, או רעל המוחדר ישירות לבורות מים ומזינים המשמשים להשקיית עדרים בחום הקיץ. שתי השיטות יכולות להרוג בעלי חיים תוך דקות.
שגרה שנבנתה סביב סכנה
הרועה, קטין, דיבר עם TPS-IL בתנאי אנונימיות מכיוון שקיבל איומים אישיים מפלסטינים. ההרעלות החוזרות עיצבו מחדש את האופן שבו הוא ניגש לעבודתו היומיומית."בגלל שעברנו תקופה של הרעלות תכופות, עכשיו אני שם לב אוטומטית", הוא אמר ל-TPS-IL. לפני שחרור העדר לשדה, הוא סורק את הקרקע אחר פיתה או תמרים – הפריטים שהעיזים הכי סביר שיאכלו ראשונות. "לפעמים אתה מוצא את זה לפני שהם הספיקו לאכול את זה, ואז אתה מבריח אותם מיד כמה שיותר רחוק", הוא הסביר.
חתיכת פיתה מרוחה בחומר הדברה כחול מסוג לַנָאט שנמצאה בשטח מרעה יהודי ליד הכפר הפלסטיני אל-מוגייר באזור בנימין צפונית לירושלים ב-2 בספטמבר 2026. צילום: יואב דודקביץ'/TPS-IL.
הוא תיאר את ההתקפות מבוססות המים כקשות יותר לזיהוי. "אתה שואב מים מהבור, מריח את זה, אתה רואה את צבע המים – זה לא הצבע של מים רגילים", אמר הרועה, ותיאר מים שהופכים לפעמים לצהובים. הוא הוסיף כי התוקפים גם השליכו פגרי בעלי חיים לבורות כדי לזהם את אספקת המים.
ההשלכות חורגות הרבה מעבר לבעלי החיים שאבדו באירוע בודד, הוא אמר. בקיץ, כאשר יש להשקות עדרים בשדה בשל החום, בור מורעל מאלץ את החווה למצוא מקורות מים חלופיים לעדר או להחזיר בעלי חיים לבסיס בתדירות גבוהה יותר – תוך שהוא מציב סיכון מתמשך. "אם רועה שלא יודע שבור הורעל משקה את העדר שלו שם בערב, הוא יכול לחזור ולמצוא את העיזים שלו מתות", הוא אמר.
שנה של התקפות מתועדות
חקירת TPS-IL זיהתה צבר של אירועי הרעלה בחוות באזור בנימין במהלך 12 החודשים האחרונים. בנובמבר 2025, בור מים בחוות שִׁבְעַת הָרֹעִים ליד מעלה לבונה הורעל, והרג שלושה כבשים בתחילה ושישה נוספים כשבועיים לאחר מכן, לאחר שהעדר הושקה שוב מאותו מקור. בערך באותו זמן, הרעלה חשודה ליד חוות מלאכי אברהם בגבעות חברון הותירה מספר כלבי רועים חולים קשה והרגה כבש אחד.
ב-16 בנובמבר, נמצאו תמרים מורעלים פזורים בשטח מרעה ליד חוות מצודת דוד, והרגו לפחות שתי עיזים. הרשויות הישראליות עצרו פלסטיני מאל-מוגייר בחשד למעורבות. ניסיונות הרעלה חשודים נוספים דווחו בינואר ובפברואר 2026, כולל אירועים ליד הכפר הפלסטיני עבוד, חוות שלישיה וחוות מצודת דוד, כאשר פיתיון מורעל התגלה לפני שהחיות יכלו להגיע אליו במקרים מסוימים.
פגר של עז השייכת לחקלאי ישראלי מונח בשטח מרעה יהודי ליד הכפר הפלסטיני אל-מוגייר באזור בנימין צפונית לירושלים, 2 בספטמבר 2026. העז היא אחת מכמה שנחשבות למתו בגלל בליעת רעל. צילום: יואב דודקביץ'/TPS-IL.
ב-5 במאי, כעשרה בורות מים ליד דרך אלון, קרוב לאל-מוגייר, נמצאו מורעלים. כבשים ששתו מהבורות נראו מתכווצים ומקציפים בפיהם לפני שהעדר הורחק. ב-7 ביוני, התקפה בחוות שלישיה הרגה שני כבשים וגרמה למחלה לכ-15 נוספים. ביולי, פיתיון מזון מורעל נמצא ליד תל תלפיות, קרוב לגוש שילה; שני כלבי שמירה מתו תוך דקות ועיז אחת דיווחה גם היא שמתו.
חקלאים באזור דיווחו גם על אירועי הרעלה חשודים נוספים שעבורם תאריכים מדויקים ופרטים מלאים עדיין מאומתים, כולל בחוות ליד נחל שיִלוֹ, שִׁבְעַת אֲחִים ובאזור בת עין.
"כל פיסת אדמה שאנו נכנסים אליה"
בחוות שלישיה, חקלאי תיאר סבל דומה שהתמקד בבור המים של החווה. החקלאי דיבר עם TPS-IL באנונימיות מכיוון שגם הוא קיבל איומים אישיים מפלסטינים."זהו בור המים שאנו משתמשים בו להשקיית העדרים כשהם רועים בחום במהלך היום", הוא אמר. "יום אחד, הרועה בא לכאן ומילא את המזין במים. כמה דקות לאחר מכן, הוא ראה מספר כבשים מתכווצים ומתים. המים כנראה הורעלו. ערבים מהאזור הסמוך הרעילו את המים כאן", הוא נזכר ב-TPS-IL.
הוא אמר שהחווה החלה מיד לטפל בבעלי החיים ששרדו בפחם פעיל כדי לנטרל את הרעל. "לפני כחמישה חודשים, מתו כאן שני כבשים וכעשרה נוספים נפגעו. תודה לאל, הצלחנו להציל את השאר", הוא אמר. הבור לא שימש מאז. "אנחנו לא יכולים להשתמש במים האלה עכשיו", הוא אמר. "למרות שהם נראים נקיים, צלולים ושקופים, הם כנראה מורעלים." הוא אמר שעשרות בורות אחרים באזור הורעלו גם כן, עם כמעט עשרה כבשים שאבדו מהעדר שלו בלבד – "וזה רק מהעדר שלנו. יש עדרים אחרים באזור שנפגעו קשות גם כן."
רועה צאן ישראלי בודק בור מים בשטח מרעה יהודי באזור בנימין צפונית לירושלים, 2 בספטמבר 2026. צילום: יואב דודקביץ'/TPS-IL.
החקלאי אמר שהשיבוש נמשך זמן רב לאחר אובדן בעלי החיים. "זה מקשה מאוד על חיי היומיום שלנו, כי אנחנו צריכים לחזור לחווה להשקיית העדר, ואנחנו לא יכולים להישאר בשדה", הוא אמר, ותיאר נסיעות הלוך ושוב שיכולות להגיע לכמה קילומטרים בחום הקיץ. "ההשלכות של הרעלת בורות המים הן ארוכות טווח", הוא אמר.
הוא תיאר דפוס שבו התוקפים נראים עוקבים אחר תנועות החווה. "בכל פעם שאנו נכנסים לאזור מרעה חדש, הם באים בלילה ומורעלים אותו, ולמחרת אנו מתמודדים עם ההשלכות", הוא אמר. הוא שיבח מתנדבים שמתגייסים בהתראה קצרה כדי לעזור לאסוף פיתיון וחומרים מורעלים מהשדה, כולל במהלך מזג אוויר חורפי קשה.
גל של תמיכה מקוונת
ההתקפות התרחשו לאחרונה במקביל לפריחה של תמיכה ציבורית בערוצי מדיה חברתית פלסטיניים. בימים האחרונים של אוגוסט 2026, TPS-IL זיהה צבר של פוסטים בטלגרם, חלקם מגיעים למאות אלפי מנויים, המשבחים התקפות הרעלה קודמות וקוראים ליותר.ב-27 באוגוסט, ערוץ בשם Mesh Heek, עם כ-390,000 מנויים, תיאר "חמש פעולות הרעלה רצופות" שכוונתן לעדרים שבבעלות ישראלית ליד אל-מוגייר כמעשה התנגדות יצירתי. פוסטים דומים המתארים את אותן "חמש פעולות הרעלה" ומזהירים כי "הפעולה הבאה תהיה גדולה יותר" הופיעו באותו יום בערוצים המבוססים בבית לחם וטול כרם, תוך שימוש בהאשטאג משותף שמתורגם ל"הרתעת התנחלויות".
עד שעות הבוקר המוקדמות של 28 באוגוסט, ערוץ בשם Jenin News, עם כ-236,000 מנויים, פרסם הודעה ישירה יותר הקוראת לקוראים להרעיל בעלי חיים שבבעלות ישראלית ולגרום להם הפסדים כספיים. פוסט דומה הופיע באותו יום בערוץ המבוסס בסלפית עם כ-13,200 מנויים.
סקירת TPS-IL מצאה שהמסר הליבה זהה, או גרסאות קרובות מאוד שלו, הופיעו בלפחות חמישה ערוצים פלסטיניים נפרדים תוך 48 שעות. נכון לאמצע ספטמבר, TPS-IL לא זיהה גל חדש דומה של קריאות דומות.
כבשים השייכים לחקלאים ישראלים רועים בשטח מרעה יהודי באזור בנימין צפונית לירושלים, 2 בספטמבר 2026. צילום: יואב דודקביץ'/TPS-IL.
תגובה רשמית
בתגובה לשאלות TPS-IL, המנהל האזרחי – הגוף הצבאי האחראי על ניהול עניינים אזרחיים ותיאום שירותי ממשלה ביהודה ושומרון – מסר בהצהרה כי הוא "מתייחס ברצינות רבה לכל אירוע שבו חשודים אזורי מרעה או מקורות מים שהורעלו, ופועל לבחון כל מקרה שהובא לידיעתו.""לאחר קבלת דיווח על ידי הצוותים המקצועיים של המנהל האזרחי, נלקחים דגימות מהחומר החשוד ונשלחות לבדיקה במעבדות משרד החקלאות בבית דגן, על מנת לזהות את החומר ולקבוע את הצעדים הבאים הנדרשים", הוסיף.
המנהל האזרחי הוסיף כי הוא "מייחס חשיבות עליונה להגנה על הסביבה ביהודה ושומרון, ופועל במסגרת סמכותו לאתר ולטפל במפגעים סביבתיים ולהפחית פגיעה בשטחים פתוחים ובמקורות מים."
משטרת ישראל, האחראי על חקירת האירועים, לא הגיב לשאלות TPS-IL בנוגע למספר מקרי ההרעלה שדווחו, סטטוס חקירותיהם, תוצאות מעבדה על חומרים חשודים, האם נעקב אחר דפוס, ואילו אמצעי אכיפה ננקטים למניעת אירועים נוספים.
משרד הביטחון הלאומי, המפקח על המשטרה, גם לא הגיב לפניות TPS-IL.
TPS-IL פנה גם לעיריית אל-מוגייר לקבלת תגובה, אך לא קיבל מענה.
דפוס רחב יותר
כדי למקם את ההתקפות בהקשר רחב יותר, TPS-IL שוחח עם רועי גלעד, פקח ברשות הטבע והגנים האחראי על אזור בנימין ודרום בקעת הירדן. גלעד אמר שהרעלה כמלחמת מזיקים אינה חדשה ביהודה ושומרון, וציין כי גם חקלאים ישראלים השתמשו ברעל נגד תנים, שועלים וזאבים, בעוד שדבוראים השתמשו בו נגד גיריות.הרשות הקימה יחידת גילוי כלבים לאחר שאירוע הרעלה משנת 2008 פגע קשות באוכלוסיית הנשרים בישראל באמצעות "הרעלה משנית", שבה אוכלי נבלות ניזונים מבעלי חיים מורעלים ומופעלים בעצמם.
גלעד אמר שבשנתיים האחרונות נצפתה מה שהוא תיאר כ"סוג של מלחמה על שטחי מרעה", כאשר רעל הונח לכאורה על ידי פלסטינים בתמרים, לחם או פוזר ישירות בשדות מרעה המשמשים עדרים ישראלים.
"מאוד קשה למצוא את האחראי", הוא אמר, וציין כי לא זוהה באופן חד משמעי אף מבצע ברוב המקרים. "זה מה שחשוד – שזהו סכסוך בין רועים, פלסטינים וישראלים, על שטחי מרעה."
גלעד זיהה את החומר שנמצא לרוב במקרים אלו כחומר הדברה זמין מסחרית המוכר בשם המותג לַנָאט, הנמכר בחנויות רגילות, שיכול להרוג תוך דקות אם נבלע בכמות מספקת. הוא אמר שפקחי היחידה שלו וכלבי גילוי מאומנים מגיבים כאשר חקלאים מדווחים על אירועים, אוספים פיתיון, מזון מזוהם ופגרי בעלי חיים מהשדה ושולחים אותם לבדיקות מעבדה.
נכון למועד הפרסום, חקירות משטרת ישראל ברוב האירועים המתועדים עדיין פתוחות, כאשר ברוב המקרים לא אושר פומבית אף מבצע.
