ירושלים, 11 ביוני 2026 (TPS-IL) – ארכיאולוגים החופרים במערה פרהיסטורית מדרום לחיפה חשפו ממצאים שחוקרים מתארים כ"קפסולת זמן" נדירה מתקופה לא מובנת היטב בהתפתחות האנושית, המתוארכת ל-250,000-400,000 שנה לפני זמננו.
המערה, הממוקמת בפאתי פורידיס, כפר מדרום לחיפה, נותרה חתומה במשך מאות אלפי שנים, ושימרה עדויות מתרבות היברודיאן-אשולית הפרה-נאנדרטלית, כך על פי רשות העתיקות הישראלית ואוניברסיטת חיפה.
ד"ר קובי ורדי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות העתיקות, אמר ל"שירות העיתונות של ישראל" כי האתר – שנחפר לאחר שעבודות בנייה איימו לפגוע בו – עשוי לסייע לשפוך אור על תקופה קריטית בסוף תקופת הפליאוליתית התחתונה, זמן קצר לפני שהנאנדרטלים והאדם המודרני הפכו לדומיננטיים והתפשטו באופן נרחב יותר.
"אתרים מתרבות זו הם למעשה נדירים מאוד. אנו מכירים רק עשרה אתרים כאלה בכל המזרח התיכון... אך רוב האתרים מופיעים במערות המכילות מספר תקופות. כאן, יש לנו את האפשרות לחפור שרידים של תרבות זו בשכבה אחת," אמר.
לדברי ורדי, אתרים רבים קשים או בלתי אפשריים לגישה למחקר, מה שהופך את המערה שנחשפה לאחרונה לחשובה במיוחד, שכן שימורה עשוי לאפשר לחוקרים ללמוד על החיים האנושיים הקדומים ברזולוציה גבוהה באופן יוצא דופן.
"כאן יש לנו רמת שימור יוצאת דופן. זוהי קפסולת זמן שבה לא רק כלי צור השתמרו, אלא גם עצמות בעלי חיים משומרות היטב של בעלי חיים שניצודו," אמר.
התקופה משמעותית מכיוון שהיא עשויה להראות סימנים מוקדמים לדפוסים מאוחרים יותר הקשורים הן לנאנדרטלים והן לבני אדם מודרניים. ורדי אמר כי שינויים בפיזיולוגיה, בטכנולוגיה ובהתנהגות חברתית במהלך שלב זה עשויים להניח את היסודות לצורות תרבות אנושית מורכבות יותר.
מערות מתקופה זו הפיקו עדויות לשימוש אינטנסיבי באש ופעילות אנושית ממושכת, מה שמרמז על חיי מחנה עשירים ומורכבים יותר ממה שידוע בעבר. חוקרים משייכים עדויות כאלה לפיתוח שיתוף פעולה חברתי והעברת ידע, לדברי ורדי.
"זה מעניין כי כאן אנו רואים גם טרנספורמציה קוגניטיבית. פתאום, אנו רואים תעשיית צור מפותחת יותר. זה כנראה מלמד אותנו על סוג אחר של ארגון חברתי," אמר ורדי.
החפירה חשפה מגוון כלי צור, כולל גרזנים קטנים וחדים, מגרדות ולהבים. ורדי אמר כי התרבות המיוצגת באתר התאפיינה בשיטות מתקדמות לייצור כלי אבן, אשר סייעו לתארך את המערה.
נמצאו גם עצמות בעלי חיים, כולל שרידים של אייל כרמל, צבי וסוסים קדומים. עדויות למים באתר עשויות לסייע להסביר מדוע קבוצות ציידים-לקטים קדומות נמשכו למערה, אמר ורדי.
רשות העתיקות הישראלית ואוניברסיטת חיפה מתכננות כעת תוכנית מחקר רחבה יותר שמטרתה לשחזר כיצד בני אדם באתר חיו, הסתגלו לסביבתם ופיתחו טכנולוגיות ודרכי חיים חדשות, אמר ורדי.
