מתחת לפני השטח: הכירו את הצוללנים הצעירים של ישראל

מאת דוד ישראל • 25 בספטמבר 2026

ירושלים, 25 בספטמבר 2026 (TPS-IL) – הצוללת "דרקון" גלשה לנמל חיפה ביום רביעי בלילה לאחר מסע של חודש, כ-4,000 מיילים ימיים מגרמניה, והפכה לצוללת השישית של הצי.

הצוללת שהתה למעלה מ-12 שנים בבנייה במספנות ThyssenKrupp Marine Systems בקיל, ולאחר מכן חודשים של ניסויי ים לפני שיצאה לישראל. היא חצתה את האוקיינוס האטלנטי, עברה דרך מצר גיברלטר ונכנסה לים התיכון לפני שהגיעה לביתה החדש.

אך בעוד "דרקון" מייצגת את הדור האחרון של טכנולוגיית הצוללות הישראלית, הגברים המפעילים את צוללות הצי יכולים להיות צעירים באופן יוצא דופן. "צוללני צה"ל הם מהצעירים בעולם", אמר אורי, סגן בן 20, ל"שירות העיתונות של ישראל". "אפשר להתגייס בגיל 18, ובתוך קצת יותר משנה אפשר להפעיל מערכות מורכבות, להפוך לצוללן ולקחת אחריות משמעותית".

השילוב הזה של טכנולוגיה מתקדמת ואחריות מוקדמת נמצא בלב שירות הצוללות בחיל הים הישראלי.

רבות בנוגע ל"דרקון", כולל טכנולוגיית החמקנות שלה, נשמרות בסוד.

באורך של למעלה מ-70 מטרים, "דרקון" גדולה בכ-30% מצוללות סדרת דולפין קודמות, כאשר פחות מחמישית מגודלה המלא נראה מעל קו המים. המאפיין המרכזי שלה הוא מערכת הנעה ללא אוויר (AIP) המשתמשת במימן וחמצן לייצור חשמל וטעינת סוללות מבלי לעלות לפני השטח או לשאוב אוויר חיצוני, מה שמאפשר לצוללת להישאר שקועה לתקופות ממושכות. זוהי הצוללת השלישית בסדרת דולפין AIP של הצי.

עם זאת, הטכנולוגיה היא רק חלק ממה שהופך צוללת ליכולה לפעול מתחת למים. כלי השיט תלויים גם בקצינים ובצוותים האחראים על ניווט, תחזוקה והפעלה של מערכות מורכבות אלו.

אורי סיים לאחרונה קורס קציני ים 153 ודיווח לשירות על סיפון הצוללת "רְהַב", צוללת סדרת דולפין 2 שנבנתה בגרמניה ונמסרה לחיפה בינואר 2016.

ממושב לצוללת

אורי מעולם לא דמיין את עצמו בחיל הים.

"לא גדלתי ליד הים, ומעולם לא באמת חשבתי על זה", אמר. הוא גדל בפנים הארץ במושב במועצה האזורית גזר במרכז ישראל, וסיפר ל-TPS-IL. "לא הייתה לי שום קשר מיוחד לחיל הים".

דרכו החלה כמעט במקרה, כאשר עבר יום מיון ראשוני לכוחות מיוחדים של צה"ל והוזמן לתהליך המיון לקורס קציני ים.

"בהתחלה, הייתי בעיקר מבולבל", הוא נזכר. "הלכתי למבחני המיון, עברתי אותם, והתקבלתי".

"ככל שעברתי את התהליך, הבנתי כמה התפקיד שונה ומיוחד. הוא כולל לחימה בסביבה מורכבת ושונה מאוד, יחד עם צד אינטלקטואלי הדורש הרבה ידע מקצועי ויכולת להתמודד עם מערכות מורכבות", אמר.

עבור אורי, הדרישות הפיזיות היו רק חלק מהאתגר. הוא מצא שהדרישות המנטליות של שירות צוללות קשות יותר, במיוחד אי-הוודאות הכרוכה בפעילות בים ובשליחה למשימות בלתי צפויות.

"בסופו של דבר, ההיבט המנטלי הוא הקשה ביותר", אמר. "פיזית, אתה צריך להיות מסוגל להתמודד עם הים, וזה לא קל. אבל מנטלית, אתה צריך להתמודד עם מעברים ואי-וודאות מתמידים. דברים משתנים כל הזמן, ואתה אף פעם לא יודע בדיוק לאן תישלח".

אי-הוודאות הזו משפיעה גם על החיים הרחק מהצוללת, במיוחד עבור מלחים צעירים שזוגותיהם, חבריהם ומשפחותיהם מחכים להם בבית.

"זה מאתגר מאוד, במיוחד כשאתה עם בן/בת זוג, חברים ומשפחה שמחכים לך בבית", אמר.

הדרישות של שירות צוללות מעצבות גם את האופן שבו קצינים מובילים ועובדים עם צוותיהם. אורי אמר שההכשרה והאחריות הצפויות מצוללנים משאירות מעט מקום להבחנות המבוססות אך ורק על ותק.

"אני קצין ים, אבל צוללן עובר מסלול הכשרה תובעני וקשה ביותר. ברגע שהוא מצטרף, הוותק לא משנה באותה מידה. מצופה ממנו לעמוד באותם סטנדרטים כמו לוחם מנוסה, והוא מקבל אחריות ועצמאות משמעותיות".

הסביבה הצפופה יוצרת רמת תלות יוצאת דופן בין חברי הצוות, אמר אורי.

"אי אפשר לזייף שום דבר בצוללת", הוא אמר. "אתה מתחת למים, והפיקוד הופך לאנושי מאוד. אתה חייב לסמוך אחד על השני".

מדּוּלְפִין לְדָקָר

אורי הוא חלק מתוכנית צוללות המשקפת עשורים של מעורבות ישראלית הדוקה עם גרמניה. יחידת מנהלת פרויקטים ישראלית עוקבת אחר בניית כל צוללת משלב התכנון ועד ניסויי הים. קציני ים ומהנדסים עוברים לגרמניה עם משפחותיהם לתקופות של שנים, ולאחר מכן מצטרפים אליהם צוותי פלגות לניסויי ים לפני שכל כלי שיט נמסר.

אותה מנהלת מפקחת כעת על הדור הבא של צוללות ישראליות, סדרת דקר, שכבר נמצאת בבנייה. עם הגעתה של "דרקון", השלים הצי את הדור השני של צוללות ישראליות שנבנו בגרמניה, והרחיב שותפות הגנה בין ישראל לגרמניה שנמשכת עשרות שנים.

הצוללות נושאות גם שמות בעלי היסטוריה ארוכה. "רְהַב", לדוגמה, נושאת את שמה מיצור ימי מיתולוגי המוזכר בתנ"ך כסמל לכוחות הכאוס הראשוניים.

מערכות מיוחדות מתוצרת ישראל עדיין צריכות להיות מותקנות לפני ש"דרקון" תתחיל בפעילותה המיוחדת.