רשות המסים פרסמה היום (רביעי) להערות הציבור תזכיר חוק הקובע קריטריונים לפיהם תקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ, על בסיס מספר ימי השהייה בישראל, ללא צורך לבחון את כל זיקותיו המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות. מטרת החוק היא להגביר ודאות בקביעת תושבות לצורכי מס, לצמצם חיכוכים בין רשות המסים לנישומים ונציגיהם, ולהקטין את הנזק לקופת המדינה כתוצאה מתכנון מס.

על פי פקודת מס הכנסה, תושבי ישראל נדרשים לשלם מס הכנסה בישראל על כל הכנסותיהם בעולם, בעוד שתושבי חוץ נדרשים לשלם מס בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל. לאור זאת, קביעת אדם כתושב ישראל משמעותית מאוד. כיום, יחיד נחשב לתושב ישראל אם "מרכז חייו" בישראל. בבחינת מקום "מרכז חייו" של יחיד, נבחנים מאפיינים איכותניים שונים, לרבות מקום ביתו הקבוע, מקום מגוריו ומקום מגורי משפחתו, מקום עסקיו הרגיל או מקום עבודתו, ומרכז ענייניו הכלכליים.

לצד קריטריונים איכותניים אלו, קיימים גם קריטריונים כמותיים הנוגעים למספר הימים בהם שהה היחיד בישראל במהלך כל שנת מס. אולם, הקביעה על בסיס מספר ימי השהייה בישראל יכולה להיות מופרכת, על בסיס הקריטריונים האיכותניים של מבחן מרכז החיים.

לפני כשנתיים – בעקבות המלצות ועדה משותפת של רשות המסים, רשות המסים, וארגוני נציגות, שעסקה בסוגיית המיסוי הבינלאומי – פורסם תזכיר חוק שלא הבשיל לחקיקה, אשר ביקש להגדיר מקרים ברורים בהם ספירת ימי השהייה מספיקה לקביעת תושבות, ובמקרים בהם אין צורך לבחון את כל יתר רכיבי מבחן מרכז החיים לקביעת האם היחיד היה תושב ישראל או תושב חוץ באותה שנה. התזכיר הנוכחי מציע מנגנון דומה אך קובע הנחות שונות המגבירות ודאות ביחס להנחות בתזכיר הקודם, ומשאירות מספר קטן יותר של מקרים בהם יהיה צורך לבחון את מבחן מרכז החיים, לאחר בחינה מחודשת ועל דעת הערות הציבור.

תזכיר החוק, המפרט את המקרים בהם ספירת ימי השהייה מספיקה לקביעת תושבות, מצורף להודעה זו.