מאת פסח בנסון • 18 בנובמבר 2026
ירושלים, 18 בנובמבר 2026 (TPS-IL) – חוקרים ישראלים פיתחו שיטה לשמור בחיים רקמות מעי אנושי זעירות שגודלו במעבדה, ללא תוספי גורמי הגדילה הנדרשים בדרך כלל לקיומן, ובכך מציעים כלי חדש לחקר האופן שבו המעי מתקן ומחדש את עצמו.
פריצת הדרך מתמקדת בטלוציטים, תאי תמיכה ייעודיים המסייעים בתחזוקת תאי גזע של המעי, המחדשים ללא הרף את הציפוי הפנימי של דרכי העיכול. על ידי פיתוח גרסה של תאים אלה, שבדרך כלל מצויים בכמות מועטה, המסוגלת להתרבות ללא הגבלה בתנאי מעבדה, יצרו החוקרים דרך חדשה לחקור את מערכת התמיכה הטבעית של המעי.

קמפוס האוניברסיטה העברית בירושלים ב-3 באוגוסט 2023. צילום: יואב דודקביץ'/TPS-IL
המחקר, שפורסם בכתב העת שעבר ביקורת עמיתים Cellular and Molecular Gastroenterology and Hepatology, הובל על ידי ד"ר מיכל שושקס-כרמל והדוקטורנטים מרקו קנלה ואמל ע'רבי במכון למחקר רפואי ישראל-קנדה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. המחקר נערך בשיתוף פעולה עם מרכז האורגנואידים של המרכז הרפואי הדסה-האוניברסיטה העברית.
המעי מחדש ללא הרף את הציפוי הפנימי שלו, ומחליף תאים כשהם נשחקים. תהליך זה תלוי בתאי גזע של המעי, המקבלים אותות חיוניים מתאים שכנים בתוך סביבה ייעודית המכונה "גומחת תאי הגזע" (stem-cell niche).
טלוציטים הם מרכיב חשוב במערכת תמיכה זו. הם יוצרים רשתות מתחת לציפוי המעי, תוך שימוש בשלוחות ארוכות ומסועפות ובאותות כימיים כדי לסייע בשמירה על פעילות תאי הגזע.
מדענים התקשו לחקור טלוציטים מכיוון שהם מצויים במספרים קטנים יחסית, קשים למיצוי מרקמה ומתרבים בצורה דלה בתנאי מעבדה סטנדרטיים.
כלי מחקר חדש
הצוות הישראלי התמודד עם אתגר זה על ידי פיתוח "שורת טלוציטים מונצחת" – אוכלוסיית תאים שעברה שינוי כך שתתרבה ברציפות בתנאי מעבדה. התאים שמרו על מאפיינים חשובים של טלוציטים רגילים, כולל השלוחות הייחודיות שלהם, רשתות מקושרות וגנים הקשורים לתמיכה בתאי גזע של המעי.
לאחר מכן בדקו החוקרים אם תאים אלה יכולים לתמוך באורגנואידים של המעי, מודלים תלת-ממדיים של רקמות המכונים לעתים קרובות "מעיים זעירים", ללא תוספי גורמי הגדילה הנדרשים בדרך כלל.
אורגנואידים שגודלו במצע מעבדה בסיסי ללא תמיכה נוספת מתו בתוך 48 שעות. לעומת זאת, אורגנואידים שגודלו לצד הטלוציטים המונצחים שרדו והמשיכו לגדול ללא התוספים. בשלבים מאוחרים יותר, הם הגיעו לגדלים הדומים לאלו שגודלו במצע קונבנציונלי מועשר בגורמי גדילה.
החוקרים בדקו את המערכת גם באמצעות אורגנואידים של המעי הגס האנושי, והרחיבו את הממצאים לסוג נוסף של מודל רקמת מעי. רקמות זעירות אלו לא הצליחו לשרוד במצע בסיסי לבדו, אך שרדו וגדלו כאשר גודלו לצד הטלוציטים במהלך תקופת התצפית.
"תאי גזע של המעי תלויים באותות חיוניים מטלוציטים: סילוק תאי תמיכה אלה או חסימת הפרשת אותות Wnt מטעמם משבשים את תפקוד תאי הגזע. עם זאת, קשה במיוחד לגדל ולחקור טלוציטים במעבדה", אמרה שושקס-כרמל.
אותות Wnt הם מסרים מולקולריים המסייעים לווסת את פעילות תאי הגזע ואת התחדשות הרקמה.
"על ידי יצירת שורת טלוציטים בעלת יכולת התרבות, יש לנו כעת כלי מעשי לחקר האופן שבו תאים אלה מסייעים בשמירה על ציפוי המעי וכיצד האותות שלהם עשויים לתרום לריפוי רקמות", הוסיפה.
מעבר לתמיכה בהישרדות האורגנואידים, נראה כי הטלוציטים השפיעו גם על התפתחות האורגנואידים. אורגנואידים של המעי הגס האנושי הציגו צורות מבניות שונות, כולל צורות מעוגלות וצורות עם ניצנים, לצד הבדלים בחלבון הקשור לפעילות תאי גזע.
המודל אינו משכפל באופן מלא את המעי החי. טלוציטים שגודלו בבידוד איבדו חלק מהמאפיינים הייעודיים הקשורים למיקומם בגוף, דבר המצביע על כך שאותות מתאי מעי סובבים עשויים להיות נחוצים כדי לשמור על זהותם המלאה.
הממצאים מספקים לחוקרים מודל מעבדה חדש לחקר האופן שבו תאי תמיכה במעי מקיימים אינטראקציה עם תאי גזע ותורמים להתחדשות הרקמה. התאים זמינים לחוקרים לפי בקשה, בכפוף לחתימה על הסכם העברת חומרים.




