מאת פסח בנסון ועומר נובוסלסקי • 9 בנובמבר 2026
ירושלים, 9 בנובמבר 2026 (TPS-IL) — חקלאים עשויים להוציא כסף על דשן ששדותיהם אינם זקוקים לו בפועל. חוקרים ישראלים גילו כי גידולים יכולים לשאוב כמויות ניכרות של אשלגן ממאגרים טבעיים בקרקע שבדיקות קונבנציונליות אינן מביאות בחשבון ברובן, ממצא שעשוי לפתוח את הדלת להוזלת עלויות הדישון ולפרקטיקות חקלאיות מדויקות יותר.
הממצאים עשויים לסייע בסופו של דבר לחקלאים להפחית את עלויות הדשנים ולהימנע מפיזור מיותר תוך שמירה על פריון הגידולים. בריאיון ל-The Press Service of Israel דנו החוקרים בהשלכות על חקלאים, הסבירו מדוע ייתכן שיש צורך לחשוב מחדש על בדיקות קרקע קונבנציונליות והזהירו מפני צמצום אגרסיבי מדי בשימוש בדשנים.
המחקר, בהובלת ד"ר שקמה זערור מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מצא כי מינרלים בקרקע סיפקו בין 50% ל-74% מהאשלגן שנקלט על ידי צמחים שגודלו ללא תוספת דשן אשלגן. הממצא מערער על הנחה רבת שנים שלפיה מאגרי מינרלים אלה משחררים חומרי הזנה לאט מדי מכדי לתרום תרומה משמעותית במהלך עונת הגידול של היבול.
אשלגן הוא אחד משלושת חומרי ההזנה החיוניים לצמיחת צמחים, לצד חנקן וזרחן. חקלאים מפזרים באופן שגרתי דשני אשלגן כדי לשמור על פריון היבולים, כאשר ההמלצות מבוססות בדרך כלל על מדידות של חומר ההזנה הזמין באופן מיידי בקרקע.
אולם בדיקות קונבנציונליות מתעלמות ברובן מאשלגן הקשור בתוך מינרלים בקרקע. אף שמדענים הכירו זה מכבר במאגרים אלה כמקור אפשרי לחומרי הזנה, תרומתם נחשבה בדרך כלל לאטית מכדי להיות בעלת משמעות במהלך מחזורי גידול חקלאיים.
הממצאים החדשים מצביעים על כך שכאשר צמחים סופגים אשלגן זמין, המינרלים מחדשים את המלאי מהר בהרבה ממה שהונח בעבר.
מקור נסתר להזנת צמחים
כדי לחקור את הנושא, צוות המחקר, שכלל את ד"ר רן הראל ממכון וולקני של מינהל המחקר החקלאי וחוקרים מהמכון הגיאולוגי לישראל (Geological Survey of Israel) ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ערך ניסוי חממה שנמשך 13 חודשים.
החוקרים גידלו אספסת, גידול בעל דרישות אשלגן גבוהות במיוחד, בשלושה סוגי קרקע חקלאית האופייניים לישראל: קרקע עשירה בחרסית ממישור החוף, קרקע לס ממערב הנגב וקרקע חולית אדומה מאזור רחובות. הם קצרו את הצמחים 16 פעמים בתנאי גידול אינטנסיביים תוך ניטור קליטת האשלגן ושינויים בכימיה של הקרקע.
הצמחים ספגו פי שניים עד כמעט פי ארבעה יותר אשלגן ממה שניתן היה להסביר באמצעות מדידות קונבנציונליות של אשלגן זמין ותשומות טבעיות. בין 50% ל-74% מהאשלגן שנקלט על ידי צמחים שלא קיבלו תוספת דשן אשלגן הגיע ממאגרי המינרלים שהבדיקות התעלמו מהם.
החוקרים אמרו כי היקף התרומה היה גדול ממה שציפו, אף שמחקרים קודמים סיפקו רמזים לכך שצמחים יכולים להגיע לאשלגן מעבר למה שבדיקות סטנדרטיות מודדות.
"ציפינו שהקרקעות יספקו יותר אשלגן ממה שניבאה הבדיקה הסטנדרטית", אמרו זערור והראל ל-TPS-IL. "אבל לא ציפיתי שהתרומה ממינרלים בקרקע תהיה גדולה כל כך".
הם אמרו כי המחקר הדגים גם באיזו מהירות בליית מינרלים — התהליך הטבעי שבאמצעותו מינרלים משחררים חומרי הזנה — יכולה להאיץ בתגובה לדרישה מתמשכת של היבול. הצוות השתמש בסמנים גיאוכימיים כדי לזהות את מאגרי המינרלים המספקים את האשלגן הנוסף.
החוקרים מצאו גם שקרקעות שונות הגיבו באופן שונה לדשן. הוספת אשלגן הביאה לשיפור מועט בלבד בצמיחה הכוללת של הצמח בקרקע העשירה בחרסית, דבר המצביע על כך שמאגריה הטבעיים יכלו לענות על חלק גדול מצורכי היבול במהלך הניסוי. לעומת זאת, דשן הגדיל את הביומסה של הצמח בכ-13.5% בקרקע החולית האדומה הדלה באשלגן.
דישון מדייק
הממצאים עשויים להוביל לפיתוח בדיקות קרקע מתוחכמות יותר, שימדדו לא רק כמה אשלגן זמין באופן מיידי לצמחים, אלא גם כמה ממנו יכול להשתחרר באופן טבעי ממינרלים בקרקע במהלך עונת גידול. בדיקות כאלה עשויות לסייע ליועצים חקלאיים להתאים המלצות דישון לשדות ספציפיים במקום להסתמך בעיקר על מדידות קונבנציונליות.
החוקרים ציינו כי לממצאים עשויה להיות רלוונטיות בינלאומית, מאחר שקרקעות בסיסיות ועשירות בסידן הדומות לאלו שנחקרו נפוצות ברחבי אגן הים התיכון והמזרח התיכון, כמו גם בחלקים מצפון אמריקה ומאירופה.
"אנחנו חושבים, ומקווים, שהממצאים האלה יוכלו להועיל לחקלאים רבים במדינות רבות", אמרו ל-TPS-IL.
עם זאת, הם הזהירו מפני פירוש המחקר כסיבה לנטישת דישון באשלגן. כל קציר מסלק אשלגן מהקרקע, והסתמכות יתר על מאגרים טבעיים עלולה בסופו של דבר לפגוע בפוריות הקרקע לטווח ארוך.
"סילוק מתמשך של יותר אשלגן מכפי שמוחזר עלול בסופו של דבר לכלות את פוריות הקרקע ועלול להשפיע גם על תכונות קרקע אחרות", אמרו.
החוקרים מעוניינים כעת לפתח בדיקות קרקע מדויקות וזולות יותר, אך הדגישו כי יש לבחון תחילה את הממצאים בתנאי שדה ובמגוון גידולים וסוגי קרקע שונים. הם מקווים להתקדם לעבר שיטות בדיקות מעשיות בשנים הקרובות.
המחקר פורסם בכתב העת שעובר ביקורת עמיתים Plant and Soil.
