מאת פסח בנסון • 26 באוקטובר 2026
ירושלים, 26 באוקטובר 2026 (TPS-IL) — צמחים לא תמיד חייבים לבחור בין הפריה עצמית לבין הסתמכות על אבקה מצמחים אחרים. מחקר חדש של חוקרים ישראלים מצא כי אוכלוסיות יכולות לקיים את שתי אסטרטגיות הרבייה במשך דורות, גם כאשר האיזון ביניהן מתנודד באופן דרמטי, ובכך מערער על התפיסה שלפיה אסטרטגיה אחת חייבת לנצח בסופו של דבר.
באמצעות סימולציות מחשב אבולוציוניות, ד"ר תמר פרידלנדר, ד"ר עמית ג'נגיד ופרופ' אוהד נוי פלדהיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים זיהו מה שהם מכנים "מצב מעורב תנודתי", שבו צמחים המסוגלים להפרות את עצמם מתקיימים לצד צמחים הזקוקים לאבקה מפרטים אחרים. אף על פי שהשיעורים של כל סוג משתנים ללא הרף, אף אחד מהם אינו נעלם בהכרח.
"מה שהפתיע אותנו היה שאי-יציבות אינה מעידה בהכרח על כך שאוכלוסייה נמצאת בדרכה למצב סופי יחיד", אמרו החוקרים. "במודל שלנו, צמחים בעלי התאם עצמי וכאלה בעלי אי-התאם עצמי יכולים להתקיים יחד במשך זמן רב מאוד כאשר היחסים ביניהם משתנים ללא הרף, אפילו בהיעדר תנודות בתנאים החיצוניים".
הממצאים פורסמו בכתב העת שעובר ביקורת עמיתים PRX Life.
הפריה עצמית מאפשרת לצמח להתרבות מבלי להסתמך על אבקה מפרט אחר, וזהו יתרון כאשר בני זוג או מאביקים נדירים. אולם הפריה עצמית חוזרת ונשנית עלולה להגביר את הסיכון שמוטציות גנטיות מזיקות ישפיעו על הצאצאים, בעיה המוכרת כנסיגת שארים (inbreeding depression).
צמחים אחרים משתמשים במנגנון גנטי הנקרא אי-התאם עצמי כדי לזהות ולדחות את האבקה של עצמם. הדבר מעודד הפריה הדדית ומסייע בשימור המגוון הגנטי. המנגנון קיים בכ-40% ממשפחות הצמחים, כולל קבוצות המכילות גידולים כגון תפוחים, אגסים, פירות הדר, תפוחי אדמה וקפה.
שינויים גנטיים עלולים לשבש את המנגנון הזה, כך שאוכלוסיות יכולות להכיל הן צמחים בעלי התאם עצמי והן צמחים בעלי אי-התאם עצמי.
אפשרות שלישית
מדענים התלבטו האם אוכלוסיות מעורבות כאלה הן זמניות, כאשר אסטרטגיה אחת גוברת בסופו של דבר, או שמא הן יכולות לשמור על איזון יציב. הסימולציות מצביעות על אפשרות שלישית: אוכלוסיות יכולות להישאר מעורבות לתקופות ארוכות מבלי להתייצב ביחסים קבועים.
החוקרים שינו שני גורמים: העלויות הגנטיות של הפריה עצמית והסבילות של המערכת המולקולרית שבה משתמשים צמחים כדי לזהות אבקה קבילה. הדבר אפשר להם למפות מתי סביר שאוכלוסיות יהפכו לבעלות התאם עצמי לחלוטין, לבעלות אי-התאם עצמי לחלוטין, או יישארו מעורבות.
הסימולציות הניבו גם ממצא מנוגד לאינטואיציה. כאשר מאביקים נדירים, צמחים מקבלים פחות אבקה מאחרים, מה שלכאורה מעניק להפריה עצמית יתרון. עם זאת, המודל הראה שמגבלת אבקה יכולה דווקא להרחיב את התנאים שבהם אי-התאם עצמי מתמיד. החוקרים ייחסו זאת ללחצים אבולוציוניים שונים על הרכיבים הזכריים והנקביים של מערכת אי-ההתאם העצמי.
הממצאים עשויים לעזור למדענים לחזות כיצד צמחי בר וגידולים חקלאיים מגיבים לירידה באוכלוסיות המאביקים ולתנאים סביבתיים משתנים. הם עשויים גם לעזור לחקלאים ולמטפחי צמחים לנהל את ההאבקה בגידולים כמו תפוחים, אגסים ופירות הדר תוך שימור המגוון הגנטי.
המחקר מעלה גם כי מעברים אבולוציוניים בין אסטרטגיות רבייה אינם בהכרח בלתי הפיכים. אוכלוסיות שעברו לנטייה להפריה עצמית עשויות לחזור מאוחר יותר להעדפת הפריה הדדית.
החוקרים הדגישו כי ממצאיהם הם תאורטיים. אף שאוכלוסיות מעורבות נצפו בטבע, נדרשים מחקרי שדה ארוכי טווח כדי לקבוע אם המצב המעורב התנודתי מתרחש באוכלוסיות בר.
