מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 24 בספטמבר 2026
ירושלים, 24 בספטמבר 2026 (TPS-IL) – מדענים ישראלים השתמשו בשינויים שתוכננו במחשב כדי לחזק תאי T מהונדסים גנטית, מה שעשוי לשפר את יעילותן של טיפולים תאיים ניסיוניים לסרטן ולזיהומים ויראליים.
תאי T הם תאי דם לבנים הממלאים תפקיד מרכזי במערכת החיסון. בטיפולים ניסיוניים מסוימים לסרטן, רופאים מהנדסים גנטית את תאי ה-T של המטופל כך שישאו קולטנים המיועדים לזהות מולקולות ספציפיות על תאי סרטן.
אתגר אחד הוא שקולטן מהונדס יכול ליצור אינטראקציה שגויה עם רכיבים של מערכת הקולטנים הקיימת של תא ה-T, מה שעלול להפחית את יציבותו ויעילותו. חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן ומכון ויצמן למדע ביקשו להתגבר על בעיה זו על ידי עיצוב מחדש של חלקים משומרים של קולטן תא ה-T (TCR), אזורים המשותפים לקולטנים שונים, תוך השארת ללא שינוי החלק הקובע את המטרה שתא ה-T מזהה.
החוקרים השתמשו בשתי שיטות חישוביות לעיצוב חלבונים כדי לזהות שינויים שיכולים להפוך את ה-TCR ליציב ויעיל יותר. הקולטן שנוצר, הנקרא SET, קיצור של Structurally Enhanced TCR, הראה ביטוי משופר על פני השטח, הפעלה חזקה יותר והגביר את יכולת ההרג של תאי סרטן בתאי T מהונדסים, על פי המחקר.
הצוות בדק את SET עם שישה TCRs שונים ומצא שהקולטן המשופר שיפר את ביצועיהם, מה שמרמז שניתן להשתמש באותו עיצוב בפוטנציה במספר טיפולים בתאי T.
פעילות משופרת של תאי T
בניסויים שכללו עכברים שהושתלו בגידולים אנושיים, תאי T הנושאים את קולטן SET האט את צמיחת הגידולים. לאחר 83 ימים, גידולים שטופלו בתאים המשופרים היו קטנים בכ-35% מאלו בעכברי ביקורת שלא טופלו. ביום 127, כל העכברים שקיבלו את תאי ה-T המשופרים היו בחיים, לעומת פחות ממחצית מבעלי החיים שבקבוצת הביקורת.
החוקרים בדקו גם תאי T שתוכננו לזהות מטרות הקשורות לסרטן, כולל אחת הקשורה למלנומה. לאחר מכן הם בדקו את הגישה נגד מטרות של נגיף אפשטיין-בר (EBV) ו-SARS-CoV-2, הנגיף הגורם ל-COVID-19. בכל מקרה, התאים המשופרים הראו פעילות חיסונית חזקה יותר מתאים הנושאים את הקולטן המקורי.
"עיצוב חלבונים חישובי מעניק לנו דרך חדשה ויעילה הרבה יותר להנדס את מערכת החיסון", אמר ראש המחקר, פרופ' קירל כהן מאוניברסיטת בר-אילן. "במחקר זה, השתמשנו בעיצוב חישובי כדי להפוך את תאי ה-T לעוצמתיים באופן משמעותי יותר בתקיפת המטרות שלהם, וראינו את ההשפעה הזו הן על מטרות סרטניות והן על מטרות ויראליות".
פרופ' שַׂרֵל פליישימן ממכון ויצמן, שהוביל את עבודת העיצוב החישובי, אמר כי הממצאים עשויים להפחית את הצורך לבצע אופטימיזציה לכל קולטן טיפולי בנפרד.
"במקום להשקיע שנים בזיהוי מוטציות משפרות עבור כל מועמד טיפולי בודד, אנו מצפים שהמוטציות המתוכננות ישפרו כל TCR", אמר.
החוקרת הראשית של המחקר, מריה רדמן מאוניברסיטת בר-אילן, אמרה כי התוצאות מרמזות שהגישה עשויה להיות בעלת יישומים מעבר לסרטן.
"ראינו פעילות משופרת לא רק נגד מטרות הקשורות לסרטן, אלא גם נגד מטרות ויראליות", אמרה. "זה מרמז שהגישה יכולה להיות שימושית באופן נרחב להנדסת תאי T עם תגובות חיסוניות חזקות ויעילות יותר".
החוקרים אמרו כי הגישה עשויה בסופו של דבר לשמש בטיפולים תאיים מהונדסים לסרטן ולזיהומים ויראליים. עם זאת, יידרש מחקר נוסף כדי לקבוע אם הגישה בטוחה ויעילה בבני אדם.
המחקר פורסם בכתב העת המדעי Science Advances.
