מאת פֶּסַח בֶּנְסוֹן • 20 באוקטובר 2026
ירושלים, 20 באוקטובר 2026 (TPS-IL) — עשרות שנות מחקר חשפו רבות על מחלת אלצהיימר, אך מדענים עדיין אינם מבינים מדוע היא משפיעה על חולים באופן שונה כל כך. מחקר חדש מציע מסגרת חישובית שיכולה לסייע לחוקרים לקשר ממצאים מתחומים שונים ולבנות תמונה מקיפה יותר של המחלה.
חוקרים מישראל ומארצות הברית טוענים שמחקרים גנטיים, ביולוגיים וקוגניטיביים בחנו לעתים קרובות את מחלת אלצהיימר מנקודות מבט נפרדות. על ידי קישור מודלים ממוחשבים מיוחדים, הם מקווים לזהות קשרים שיכולים לסייע בהסברת הבדלים בין חולים, ובסופו של דבר להנחות ניסויים קליניים וטיפולים ממוקדים יותר.
המחקר הובל על ידי פרופ' שחר ארזי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, עם תרומות מהמדען הממוחשב ברק רָוֶוה ופרופ' גד מרשל מבית הספר לרפואה של הרווארד. החוקרים טוענים שאף מודל יחיד אינו יכול ללכוד באופן מספק את מורכבות מחלת אלצהיימר.
מחלת אלצהיימר, הגורם המוביל לדמנציה בעולם, פוגעת במיליוני אנשים. היא קשורה להצטברות חריגה של חלבונים עמילואידים וטאואו במוח. דלקות, נזק וסקולרי, הפרעות מטבוליות ותהליכים ביולוגיים נוספים עשויים גם הם לתרום להתפתחותה והתקדמותה. חולים יכולים לחוות שילובים משתנים של אובדן זיכרון, קשיי שפה, בלבול ושינויים התנהגותיים, כמו גם בעיות בעיבוד חזותי או בקבלת החלטות.
"זה אומר ששני אנשים שמקבלים את אותה אבחנה של מחלת אלצהיימר, עשויים למעשה לחוות שילובים שונים מאוד של שינויים ביולוגיים וקוגניטיביים," אמר ארזי.
"במקום לחפש הסבר יחיד שמתאים לכל חולה, עלינו להבין את הפרופיל האישי של המחלה," הוסיף.
כדי להתמודד עם מורכבות זו, החוקרים מציעים שיטה המכונה מטא-מודלינג. במקום לנסות לבנות מודל אחד ענק הכולל כל פיסת מידע זמינה, הגישה תקשר מודלים ממוחשבים מיוחדים הבוחנים סריקות מוח, מידע גנטי, שינויים מולקולריים, תסמינים קוגניטיביים וגורמים נוספים. קשרים מתמטיים בין המודלים יכולים לסייע לחוקרים לחקור כיצד אלמנטים שונים אלו קשורים זה לזה.
אם המסגרת תפותח ותאושר, היא תוכל לסייע לחוקרים לחקור מדוע אלצהיימר מתקדמת באופן שונה בין חולים, לזהות דפוסים הקשורים לפרופילי מחלה שונים ולבחון כיצד תהליכים ביולוגיים מקיימים אינטראקציה.
היא גם עשויה לאפשר לחוקרים למדל תרחישי טיפול היפותטיים ולבחון האם חולים בעלי מאפיינים ביולוגיים דומים עשויים להגיב באופן שונה להתערבויות מסוימות. ממצאים כאלה עשויים לסייע בהנחיית מחקרים עתידיים ועיצוב ניסויים קליניים, אם כי תועלת המסגרת תהיה תלויה בפיתוח ובדיקות נוספות.
המחקר פורסם בכתב העת המדעי המוערך, Brain.
