מאת פסח בנסון • 2 בנובמבר 2026

ירושלים, 2 בנובמבר 2026 (TPS-IL) — חוקרים ישראלים מצאו כי גיל המעבר כולל יותר מאשר ירידה הדרגתית בהורמוני הרבייה. מחקרם מזהה תקופה מובחנת של שינויים ביולוגיים מואצים המשפיעים על מערכות גוף מרובות סביב הזמן שבו הווסת של אישה נפסקת לצמיתות.

הממצאים מאתגרים את התפיסה המקובלת של גיל המעבר כמעבר הדרגתי, ומצביעים על כך שהשפעותיו על בריאות האישה חורגות הרבה מעבר למערכת הרבייה.

המחקר עשוי להשפיע על האופן שבו רופאים ניגשים לבריאות האישה באמצע החיים, ומצביע על כך ששינויים הורמונליים הקשורים לגיל המעבר מתחילים להתפתח יותר מעשור לפני הפסקת הווסת. הכרה במעבר ביולוגי רחב יותר זה עשויה להעניק לרופאים ולנשים הזדמנות מוקדמת יותר לזהות בעיות בריאותיות פוטנציאליות ולשקול אמצעי מניעה.

גיל המעבר מציין את סיום שנות הפוריות של האישה, ומתרחש כאשר תפקוד השחלות יורד והווסת נפסקת לצמיתות. הוא מוגדר בדרך כלל כ-12 חודשים רצופים ללא קבלת וסת, ומתרחש בדרך כלל בין הגילאים 45 ל-55. השנים שקדמו לגיל המעבר, הידועות כפרה-מנופאוזה, כרוכות ברמות הורמונים תנודתיות ויורדות שיכולות לגרום לתסמינים כמו גלי חום, הפרעות שינה ושינויים במצב הרוח.

המחקר זיהה שינויים משמעותיים ב-52 מתוך 90 סוגי בדיקות מעבדה שנבדקו במאגר הנתונים של ארה"ב סביב מועד הווסת האחרונה. אלה כללו מדדים של בריאות העצם, תפקודי כבד וכליות, וכולסטרול ושומנים אחרים בדם, מה שמצביע על כך שגיל המעבר משפיע על מגוון רחב בהרבה של תפקודי גוף מכפי שהוכר בעבר.

החוקרים לא מצאו דפוס דומה בקרב גברים בגילאים דומים. נשים שקיבלו טיפול הורמונלי לניהול תסמיני גיל המעבר חוו גם הן שינויים פיזיולוגיים פחות בולטים, מה שמצביע על כך שהטיפול עשוי להשפיע על חלק מהתמורות הביולוגיות הקשורות לגיל המעבר. עם זאת, הממצאים אינם קובעים כי טיפול הורמונלי מונע את הסיכונים הבריאותיים הנלווים.

השינויים מתחילים מוקדם יותר

ממצא חשוב נוסף היה ששינויים מואצים ברמות הורמוני המין מתחילים 12 עד 15 שנים לפני הווסת האחרונה, מוקדם יותר ממה שהוערך בעבר. מכיוון שחלק מהשינויים הפיזיולוגיים שזוהו קשורים לסיכונים בריאותיים מוגברים, הממצאים מצביעים על הזדמנות לשקול בריאות מונעת זמן רב לפני גיל המעבר עצמו.

"המחקר שלנו מרחיב את חלון ההזדמנויות לרפואה מונעת לתקופה של כמעט עשור לפני גיל המעבר", אמר פרופ' אורי אלון ממכון ויצמן למדע, שהוביל את המחקר. "באופן רחב יותר, השיטה שפיתחנו עשויה לסייע גם בחקר תקופות אחרות של מעבר ושינוי ביולוגי, כגון גיל ההתבגרות, היריון או התפרצות מחלות".

צוות המחקר, בהובלת ד"ר גלן פרידהם ויואב חיות ממעבדתו של אלון במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון, ניתח רשומות רפואיות של כ-1.3 מיליון נשים שטופלו בשירותי בריאות כללית, קופת החולים הגדולה בישראל. הרשומות כיסו כ-20 שנה. החוקרים בדקו גם נתונים מתוך סקר הבריאות והתזונה הלאומי של ארה"ב (NHANES). יחד, שני מאגרי הנתונים הכילו יותר מ-300 מיליון תוצאות של בדיקות מעבדה.

חקר גיל המעבר באמצעות מאגרי מידע רפואיים גדולים הציב אתגר מכיוון שרשומות כאלה בדרך כלל אינן מציינות מתי נשים ספציפיות חוו את הווסת האחרונה שלהן. כדי להתמודד עם כך, פיתחו החוקרים טכניקה מתמטית בהשראת האסטרונומיה. אסטרונומים משתמשים בשיטות דומות כדי לתקן עיוותים בתמונות טלסקופ ולהביא עצמים מטושטשים למיקוד חד יותר. הצוות הישראלי יישם גישה דומה כדי להביא בחשבון הבדלים בגיל שבו נשים חוות את גיל המעבר, מה שאפשר להם לשחזר שינויים ביולוגיים ביחס לווסת האחרונה.

החוקרים גם השוו תוצאות מעבדה של נשים שקיבלו טיפול הורמונלי לאלו שלא קיבלו. מתוך 80 סוגי הבדיקות שנבדקו בהשוואה זו, 39 הראו הבדלים מובהקים בין הקבוצות.

החוקרים ציינו כי הניתוח שלהם התבסס על מאגרי נתונים רפואיים גדולים ולא על מעקב אחר אותן נשים לאורך שלבי גיל המעבר שלהן. השיטה המתמטית אפשרה להם לשחזר דפוסי שינוי ביולוגי למרות היעדר רישומים מדויקים של הווסת האחרונה של נשים בודדות.

המחקר פורסם בכתב העת שעבר ביקורת עמיתים Nature Medicine.