יחידת "מובילי הר" (Mount Mobility) של חטיבה 810 המרחבית בפיקוד מרחב החרמון הוקמה רק לפני שישה חודשים. אולם, פתיחתה הובילה את המרחב לנתיב חדש ועצמאי, בו נהיגה בכבישים מפותלים, מתפתלים ומושלגים הפכה לשגרה עבור לוחמי הניידות, החיים את המרחב המורכב יום-יום.
"היינו אמורים להיכנס לפעילות מבצעית רק באוגוסט", מודה סמ"פ היחידה, רס"ר ה', "דחפנו להתחיל לעבוד, להתקדם ולהראות את היכולות שלנו – דאגנו להתחיל מוקדם יותר, וכבר צברנו מספיק שעות נהיגה בחודשים האחרונים, אפילו עמוק בשטח אויב".
כשהגענו לנקודת המפגש, כבר שיניי רעדו מקור. אך בשיחה עם הלוחמים שבחוץ, כשהגשם ירד עלינו, נראה שהטמפרטורה הנמוכה לא באמת הפריעה להם. ובכל זאת, כדי להבין את עבודתם, החלטנו להצטרף אליהם לאימון מושלג, למעלה, למעלה – בחרמון.
על צידי הדרך חיכו לנו שני האמרים, וכבר אז ידעתי שרוח המקפיאה תכה בנו במהלך הנסיעה. מיהרנו ללבוש קסדות ונכנסנו לרכבים. הנסיעה מתחילה, וככל שאנו מטפסים גבוה יותר, האוויר נעשה סמיך יותר וערפל עוטף אותנו. בשלב זה, אני כבר מתקשה לראות 20 מטר קדימה.
מסביבנו הכל לבן, וכל הכביש מכוסה בשלג. אנו עוצרים בצד, ומכבים את המנוע. הלוחמים קופצים מהרכבים ועוטפים שרשראות ברזל סביב הגלגלים כדי לאפשר המשך נסיעה על המשטח החלק. "הקרח והשלג יכולים לגרום להחלקה ולמנוע מהגלגלים להסתובב כראוי", מסביר רס"ר ה', "זו שיטה שיוצרת אחיזה טובה עם הקרקע, ומאפשרת חופש תנועה גם במזג אוויר מורכב שכזה".
בשלב מסוים, התחלנו לנסוע חזרה לכיוון המוצב בו מתגוררים החיילים. בניגוד לקור והשממה שבחוץ, כשנכנסנו גילינו קבוצה חמה ומשפחתית, שסיפרה לנו עוד על תפקידם המיוחד.
ייחודם של לוחמי היחידה לא נולד מטכנולוגיות מיוחדות או פטנטים נסתרים. בסופו של דבר, הם מכירים את השטח, הם מבינים אותו – והם לא מפחדים ממנו. "בתחילה, 'מובילי הר' הוקמה על בסיס מתנדבים דרוזים מקומיים, מתוך הבנה שהם מכירים את שטח המרחב וחיים אותו, בנוסף לידיעת השפה והתרבות, שמקלה מאוד על ניווט בשטח אויב ואינטראקציה עם כפרים בדרום סוריה", מסביר סמ"פ היחידה. "מאז, התרחבנו – והיום אנו משולבים. כל מי שמתאים מגיע לכאן, עובר שיעורים על אתגרי האזור, ומתרגל זאת ברגל".
הלוחמים מתחילים באימון בסיסי (רובאי 05) בבסיס האימונים של חטיבת גולני, לאחר מכן עוברים למספר שבועות ממוקדים ביחידה, וממשיכים לאימון בבלי"מ (בסיס לניידות מרחבית). "ביחידה, אנו מתחילים בלימוד יסודות המרחב – לימוד האויב, השטח, המסלולים, הבנת מזג האוויר והמודיעין. בנוסף, אנו מתרגלים ירי מההאמר, מתאמנים ודוחפים אותם לקצה גבול יכולות הניידות", הוא מפרט. "האימון עדיין בפיתוח וממשיך להתפתח למחזורים עתידיים".
בקרוב, יצטרף למערך הרכבים המחלקתי של משאיות, אשר יהיה באחריות הסגל הקבוע. "גודל הרכבים יהווה יתרון משמעותי לניידות כוחות, אספקה לוגיסטית ופינוי נפגעים בתרחישים רחבים יותר", הוא מוסיף. "במקביל, אנו נערכים לקליטת הפלוגה השנייה שתצטרף אלינו בחודשיים הקרובים. יחד עם הוותיקים, יורכבו צוותים אורגניים מעורבים שילמדו זה מניסיונו של זה".
רס"ר ה' הגיע ליחידה לאחרונה. הוא נפצע ב'צוק איתן', שם שירת כלוחם הנדסה קרבית, והשתחרר מהצבא. אך לאחר השבעה באוקטובר, החליט שהוא חייב לחזור, ומצא את מקומו מחדש במערכת הצבאית. "לאחר סדרת תפקידים במילואים ובשירות קבע, הגעתי לכאן. באזרחות, הייתי בהכחשה, חסר שינה ומנוחה. כאן, יש לי את היכולת להשפיע על הדור הבא של מפקדי 'מובילי הר', ללמד אותם מטעויות העבר, ולתת לעצמי סיום אחר לשירות המשמעותי והמורכב שעברתי".
היחידה הצעירה מוכיחה את יכולותיה יום-יום, וסוללת דרך ארוכה ומשמעותית שתשנה את הניידות בצפון. עבורם, "סוף הדרך הוא רק תחילת המסע". בכל עונות השנה, יום ולילה – הם יגיעו לאן שצריך.
