בימים האחרונים פעלו בשיתוף פעולה אינטנסיבי חטיבת אלכסנדרוני (3), יחידת הבלעמת יהל"ם, יחידה 6017 של חיל הרפואה של קצין הרפואה הראשי, ויחידת הסיור הדרומית של הרבנות הצבאית. במשך יומיים ארוכים, הם איתרו וחקרו גופות בתנאי שדה – עד לזיהויו של רב-סמל רן גילי, זכרונו לברכה.

"אנו בפעילות מאז שנקראנו לדגל ב-7 באוקטובר", מסביר רס"ן (מיל') ר', מפקד פלוגה ביחידת הסיור של הרבנות (יס"ר). "בכמעט כל אירוע נפגעים נדרשנו להגיב ולספק טיפול בגופות. היינו נוכחים באירועים קשים רבים – וגם הפעם, עם כל הכאב והמורכבות, כולנו הרגשנו רצון עז לזהות אותו. ידענו שלא נזוז משם עד שנביא את רן, זכרונו לברכה, הביתה".

לדבריו, אנשי היחידה החלו להתאמן לקראת המבצע מספר ימים קודם לכן. "כמעט שום דבר לא יכול היה להכין אותנו למה שעשינו וראינו שם, ועם זאת, ידענו בדיוק לאן אנו נכנסים: הן מבחינת התוכן הקשה שאנו עלולים להיתקל בו, והן מבחינת ההכנה המקצועית", מסביר רס"ן (מיל') ר'.

"מניסיון העבר, כשהתחלנו לפעול מבלי להכיר מספיק את השטח מראש, עבדנו בצורה מפוזרת יותר", הוא מעיד. "הפעם, בזכות האימון המקדים, הצלחנו להתרכז אך ורק במשימה שלשמה הגענו".

הלוחמים מיס"ר היו הראשונים להגיע לכל גופה. "כשהתחלנו את עבודת איתור הקברים, חילצנו את הגופות וטיפלנו בהן יחד עם אנשי הרפואה מיחידה 6017", מתאר רס"ן (מיל') ר'.

ואכן, במהלך המבצע נכחו בשטח רופאים רבים, שעסקו בפענוח ממצאים לאיתורו של רב-סמל גילי, זכרונו לברכה. "סרקנו מספר רב של גופות והשווינו צילומי רנטגן דנטליים שצילמנו בשטח – עם אלו של רן", מספר לי רס"ן מ', קצין שיניים ביחידה 6017, המתמחה בזיהוי רפואי ובחקר מנגנוני מוות.

"אנו מכירים את העבודה היטב, ואנו מנסים להשיג ניתוק מנטלי. כשאנו מתחילים משימה כזו – אנו עוברים למצב אוטומטי", הוא קובע.

מאחר שהוא כהן, רס"ן מ' לא יכול היה להצטרף בתחילה לשורות היחידה. אך עם הצורך הגובר בזיהוי גופות בימים הראשונים לאחר פרוץ המלחמה – הוא התעקש לקחת חלק במאמץ. "קיבלתי אישור רבני והתחלתי לסייע בעוטף עזה, שם התרחשו הקרבות. מאז, השתתפתי גם במבצעים בצפון, שם בחנו גופות לזיהוי חטופינו".

רס"ן מ' מדגיש כי מבצע זה לא היה יכול להתקיים ללא כל אלו שתרמו להצלחתו: "זהו צוות יוצא מן הכלל של יחידה 6017, הרופאים המוכשרים של המשטרה, חטיבת אלכסנדרוני ויחידת יהל"ם. גורמים רבים נוספים עבדו קשה למען התוצאה הסופית, שבהחלט שווה הכל".

המעורבות ב"לב אמיץ" מייצגת סגירת מעגל אדירה עבורו ועבור חברי יחידתו. "לאורך כל המלחמה, בין אירוע לאירוע, חזרנו על המסר – אנחנו לא משאירים אף אחד מאחור", הוא אומר. "כאלה שנחשפים למראות קשים בתדירות גבוהה, גם ליבנו דימם. כעת, מששהגענו לזיהוי שהתפללנו לו, נוכל להתחיל בריפוי: כיחידים וכאומה".

רס"ן (מיל') ר' מעיד גם הוא שכאשר שמע על הצלחת המבצע, חש תחושת סיפוק שקשה לתאר במילים. "הפלוגה שלי ואני כבר היינו בבסיס כששמענו על הזיהוי, לאחר 30 שעות פעילות רצופות", הוא משחזר. "באותו רגע, הייתה שחרור מיידי. חיבקנו, בכנו, וגם שמחנו – הרי חיכינו לרגע הזה למעלה משנתיים".