טקס זיכרון מבצעי בראשות הרמטכ"ל התקיים היום (שני) בבסיס זיקים לציון שלוש שנים לטבח השבעה באוקטובר. בטקס הזיכרון השתתפו פורום המטה הכללי, משפחות הנופלים בקרב בבסיס זיקים והפצועים מהקרב. בשעה 06:29, פורום המטה הכללי נשא דקת דומייה לזכר קורבנות טבח השבעה באוקטובר.
לאחר מכן, התקיים סיור בבסיס, במהלכו הוצג לפורום סיפור הקרב ההירואי שהתנהל בבסיס זיקים, על ידי ראש מטה פיקוד העורף, תת-אלוף אלעד אדרי, שפיקד על חטיבת החילוץ ב-7 באוקטובר.
בהמשך, השתתפו חברי פורום המטה הכללי בפאנל בהנחיית ראש אגף כוח האדם, אלוף דדי בר-קליפא, בנושא "בין ריסוק לתיקון". בפאנל השתתפו סא"ל (מיל') הרב שמואל סלוצקי, אביהם של נועם וישאי סלוצקי ז"ל, שנפלו יחד בקרב ב-7 באוקטובר; מאזי איילון, אלמנתו של טל איילון ז"ל, מפקד כיתת כוננות כפר עזה; רס"ן ר', שהיה מפקד פלוגה בגדוד 51 של חטיבת גולני ונלחם עם לוחמיו בבוקר ה-7 באוקטובר; וניצול החטופים אבינתן אור.
מדברי הרמטכ"ל, לוקט אלוף אייל זמיר: "התכנסנו היום בבסיס זיקים – אחד ממוקדי הלחימה בהם עמדו מפקדינו ולוחמינו בחזית מול מתקפת האויב. אנו זוכרים את המפקדים והלוחמים שלחמו כאן בנחישות להגן על החניכים תחת פיקודם; את הקרבות העיקשים ביישובים ובדרכים; ואת כל הנופלים והנרצחים שחייהם נגדעו באותו בוקר קשה, ואת החטופים שנשבו."
״לפני שלוש שנים, בשמחת תורה תשפ״ד, צה"ל כשל במשימתו להגן על אזרחי מדינת ישראל. מחבלי חמאס חדרנו ליישובים ולבסיסים, טבחו, חטפו והשאירו הרס עמוק.״
״עברו שלוש שנים, ומדינת ישראל ניצבת במציאות ביטחונית שונה. מפקדינו ולוחמינו, הסדירים והמילואימניקים, נלחמו בכל הזירות והשיגו הישגים אדירים. עם זאת, גם הישגים משני מציאות אלו אינם מוחקים את הכשל של השבעה באוקטובר ואינם מפחיתים מאחריותנו לו. אחריות זו מחייבת אותנו לא רק לזכור – אלא גם להשתנות. מתוך הכשל המר והרשלנות, עלינו להוביל לתחייה ולחיזוק האומה.״
״משפחות שכולות יקרות, בעודנו מדברים על הישגים ועל המציאות שהשתנתה, אנו יודעים היטב שיש דבר אחד שלא ישתנה – היעדרם של יקיריכם. מתוך הרשלנות, הם היו הראשונים להבין, לפעול, להסתער בגבורה ולהציל את חייהם של אחרים. אני ופורום המטה הכללי מריעים לגבורתם.״
״נישא את זכרם ואת סיפורי חייהם, נמשיך לצעוד ולפעול לאורם, ונמשיך לעמוד תמיד לצידכם. מחויבותנו נמשכת גם כלפי ניצולי החטופים והפצועים, הפיזיים והנפשיים. ניקח את הקולות ששמענו כאן היום איתנו אל שולחן קבלת ההחלטות ואל פעולותינו, מתוך תחושת האחריות הכבדה המוטלת עלינו במשימתנו.״
