מאת פשח בן-און • 10 בספטמבר 2026
ירושלים, 10 בספטמבר 2026 (TPS-IL) – מבנה קהילתי עשוי לסייע בהסברת הבדלים באריכות ימים בקרב ישראלים יהודים, כך עולה ממחקר חדש שמצא כי תושבי קיבוצים הראו תמותה נמוכה משמעותית בהשוואה לתושבים עירוניים, ללא קשר לשאלה אם קהילותיהם היו דתיות או חילוניות.
הממצאים מצביעים על כך שמבנה קהילתי עשוי להיות חשוב להזדקנות בריאה מעבר לשיוך דתי. הם עשויים גם להצביע על אסטרטגיות בריאות הציבור שמטרתן לחזק רשתות חברתיות ולהפחית בידוד, אם כי המחקר אינו קובע קשר סיבה ותוצאה ישיר.
"הממצאים מצביעים על כך שדפוסי תמותה ארוכי טווח מעוצבים לא רק על ידי שיוך דתי, אלא גם על ידי ההקשר הקהילתי והחברתי הרחב יותר," אמרה ד"ר רונית פינחס-מזרחי מהמכללה הטכנולוגית ירושלים, שהובילה את המחקר. "הבנת גורמים ברמה הקהילתית עשויה לסייע לנו לזהות נתיבים נוספים להזדקנות בריאה יותר."
המחקר, שנערך על ידי המכללה הטכנולוגית ירושלים ואוניברסיטת אריאל, השווה תמותה בקרב למעלה מ-1.2 מיליון אזרחים יהודים ישראלים במשך 31 שנים. החוקרים מצאו שלתושבי קיבוצים דתיים וחילוניים היו שיעורי תמותה דומים למרות השיוכים הדתיים השונים שלהם.
המחקר פורסם בכתב העת המדעי Journal of Religion and Health.
בהשוואה לתושבי קיבוצים דתיים כקבוצת ייחוס, החוקרים מצאו שלתושבים עירוניים שאינם חרדים הייתה סיכון תמותה גבוה ב-75%, בעוד שלתושבים עירוניים אורתודוקסים (חרדים) היה סיכון גבוה ב-27%. לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין תושבי קיבוצים דתיים וחילוניים.
קהילה ותמותה
המחקר בחן ארבע קבוצות אוכלוסייה יהודיות בישראל: תושבי קיבוצים דתיים, תושבי קיבוצים חילוניים, חרדים עירוניים וחילונים עירוניים.
החוקרים עקבו אחר 1,246,159 אזרחים יהודים ישראלים שנולדו בין השנים 1940 ל-1960. המחקר כלל 4,081 תושבי קיבוצים דתיים, 1,959 תושבי קיבוצים חילוניים, 62,674 תושבים חרדים עירוניים ו-1,177,445 תושבים מקהילות עירוניות שאינן חרדיות.
גם קהילות קיבוציות וגם קהילות חרדיות יכולות להציג רשתות חברתיות חזקות, תמיכה הדדית, אחריות משותפת ותחושת שייכות קולקטיבית. החוקרים מציעים שמאפיינים אלו, יחד עם תנאי חיים ומשאבים סוציו-אקונומיים, עשויים לתרום להבדלים בתוצאות בריאותיות ארוכות טווח.
החוקרים השתמשו בנתונים ממרשם האוכלוסין של ישראל, רשומות חינוך, משרד הבריאות ורשות המסים כדי להשוות תמותה מכל הסיבות בין ארבע הקבוצות.
שיעורי התמותה הדומים בקרב תושבי קיבוצים דתיים וחילוניים מצביעים על כך שהקשר לתמותה נמוכה עשוי שלא להיות ספציפי לשמירה על מצוות. במקום זאת, מאפיינים משותפים של החיים הקהילתיים עשויים למלא תפקיד.
יחד עם זאת, המחקר אינו קובע כי מגורים בקהילה חזקה מפחיתים באופן ישיר את התמותה. מכיוון שהמחקר הוא תצפיתי, הבדלים אחרים בין האוכלוסיות עשויים גם הם לסייע בהסברת התוצאות.
החוקרים ציינו כי נדרש מחקר נוסף להערכת תרומתם של גורמים הכוללים עישון, גיל, מין ומאפיינים אישיים אחרים.
הממצאים עשויים להיות בעלי השלכות רחבות יותר על בריאות הציבור על ידי הדגשת לכידות קהילתית ותמיכה חברתית כגורמים פוטנציאליים בהזדקנות בריאה יותר ובאיכות חיים.
