מאת דוד ישראל • 8 בספטמבר 2026
ירושלים, 8 בספטמבר 2026 (TPS-IL) – בחירות בישראל שימשו זה מכבר במה למועמדים המתחרים על אישיות ולא על אידיאולוגיה, והמחזור הנוכחי אינו יוצא דופן.
לקראת הצבעת הכנסת ב-27 באוקטובר, שתי מפלגות לא קונבנציונליות משכו תשומת לב מיוחדת.
מפלגת הפיראטים מציעה דמוקרטיה נוזלית כמודל הצבעה היברידי המשלב את האלמנטים הטובים ביותר של דמוקרטיה ישירה וייצוגית. מערכת זו, המכונה לעיתים דמוקרטיה משלחתית, מאפשרת לך להצביע בעצמך על חוקים או להעביר באופן דינמי את כוח ההצבעה שלך למישהו אחר. "שרשרת לאהבה ואחדות לאומית" עשתה כניסה רועשת יותר: המנהיג איתן שבילי, המכונה "המלך ששאר", הגיע לטקס הגשת המועמדות בכתר וגלימה, תוך שימוש במחזה כדי למשוך תשומת לב לפלטפורמה שלו בנושא טיפול לאחר טראומה וייצוג לקהילות נשכחות.
שיטת הבחירות בישראל, עם אחוז החסימה הנמוך שלה להרשמת מפלגות, תמיד הזמינה סוג כזה של "ניסיון נואש". רובן נותרות זניחות, ומתפוגגות בשקט לאחר שנכשלו לעבור את אחוז החסימה. אך חופן תנועות נישה הצליחו לפרוץ בדרכים שעיצבו מחדש את הציפיות.
מפלגת הגמלאים רכבה על התסכול הציבורי מהממסד הפוליטי לשבעה מנדטים מפתיעים ב-2006, בראשותו של איש המודיעין האגדי, ראש המוסד והפוליטיקאי רפי איתן, שהוביל את המבצע ללכידת פושע המלחמה הנאצי אדולף אייכמן. פלגים פנימיים סיימו את המומנטום שלה בבחירות מאוחרות יותר. "העלים הירוקים" הלכו בדרך אחרת: במשך יותר משני עשורים, המפלגה קמפיינה באופן עקבי ללגליזציה של קנאביס. נתוני בחירות היסטוריים שפורסמו על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים כי למרות שהמפלגה כשלה באופן עקבי לעבור את אחוז החסימה המינימלי, היא זכתה בבסיס תמיכה משמעותי בקרב הנוער. ובכל זאת, היא מעולם לא עברה את אחוז החסימה לכנסת.
ואז יש קטגוריה קטנה יותר: מפלגות שוליים אמיתיות, כל כך מחוץ למיינסטרים הפוליטי עד שהן נותרות כאגדה ולא כמועמדות רציניות. מפלגת "החוק הטבעי" משנת 1992, בהשראת מדיטציה טרנסצנדנטלית, הבטיחה ביטחון לאומי באמצעות "תעופה יוגית" המונית והעלאת תודעה קולקטיבית. באותה שנה, מפלגת "פיקנטה" הפכה תלונה של יצרנית סלטים נגד מונופולים של מזון לקמפיין מחאה. מפלגת הקזינו דחפה מאוחר יותר להימורים חוקיים כאסטרטגיית תיירות וכלכלה. אחרות, כמו רשימת "נע נח" בהשראת ברסלב, קמפיינו על שמחה רוחנית ואחדות במקום על פלטפורמות קונבנציונליות כלל.
אף אחת מהכניסות השוליים הללו לא זכתה אי פעם במושב. אך יחד עם מקבילותיהן העמידות יותר, רק הזניחות, הן לוכדות משהו ייחודי בדמוקרטיה הישראלית: מערכת פתוחה מספיק כדי שמגוון רחב באופן יוצא דופן של רעיונות יוכל למצוא את דרכו לקלפי.
