TPS: מחקר ישראלי מצביע על דרכים טובות יותר לניטור קרינה קוסמית בגבהי טיסה

מחקר ישראלי בראשות ד"ר רועי יניב מדד קרינה קוסמית מעל דרום ישראל, והראה תנודות הקשורות לפעילות השמש, דבר החשוב לחשיפת צוותי אוויר.

ירושלים, 14 בספטמבר 2026 (TPS-IL) – עבור רוב הנוסעים, קרינה קוסמית במהלך טיסה היא חלק קטן מהחשיפה היומיומית. אך עבור טייסים ודיילים המבלים מאות שעות באוויר מדי שנה, הבדלים אלו יכולים להצטבר. מדידות חדשות מעל דרום ישראל מעניקות למדענים תמונה ברורה יותר של האופן שבו קרינה בגובה טיסה משתנה עם פעילות השמש.

המחקר אינו מרמז כי לנוסעים קיימת סכנת קרינה חדשה. משמעותו היא שהוא מספק מדידות ישירות ונדירות של קרינה קוסמית מעל המזרח התיכון ומראה כי סביבת הקרינה בגובה טיסה משתנה עם פעילות השמש. עבור צוותי אוויר המבלים מאות שעות באוויר מדי שנה, הבנה טובה יותר של תנודות אלו עשויה להוביל להערכות מדויקות יותר של חשיפה תעסוקתית ארוכת טווח.

"השמש למעשה מגנה עלינו מפני קרינה קוסמית מסוימת. כאשר הפעילות הסולארית יורדת, המיגון הזה נחלש ויותר קרניים קוסמיות גלקטיות יכולות להגיע לאטמוספירה של כדור הארץ", הסביר ד"ר רועי יניב, מחבר המחקר, ל-The Press Service of Israel.

יניב, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומהמרכז הרפואי שיבא, ערך את המחקר יחד עם פרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן ופרופ' קולין פרייס מאוניברסיטת תל אביב.

הממצאים מבוססים על שש השקות של בלוני גובה שנערכו מעל דרום ישראל בין השנים 2014 ל-2016. הבלונים נשאו גלאי קרינה לגבהים של כ-35 קילומטרים, מה שאפשר לחוקרים למדוד קרינה מכמעט פני הקרקע ועד לאטמוספירה העליונה, כולל גבהים שאליהם מגיעים מטוסים מסחריים.

מגן השמש

המדידות הראו קשר הפוך בין פעילות סולארית לבין הקרינה שזוהתה על ידי המכשירים, עם מתאם של מינוס 0.71. במילים אחרות, רמות הקרינה עלו ככל שפעילות השמש ירדה.

החוקרים מזהירים, עם זאת, שהמחקר כלל מספר מוגבל של תצפיות, ולכן יש להתייחס למתאם זה כאינדיקטיבי ולא כמובהק סטטיסטית.

בהתבסס על הקשר שמדדו, העריכו החוקרים כי רכיב הקרינה שזוהה על ידי מכשיריהם עשוי להיות גבוה בכ-40% עד 60% בתנאי מינימום סולארי לעומת תקופות של פעילות סולארית מקסימלית. אך יניב הדגיש ל-TPS-IL כי זוהי אקסטרפולציה, ולא מדידה ישירה שבוצעה במהלך מינימום סולארי.

עבור נוסעים מזדמנים, אין סיבה לדאגה מכיוון שהקרינה הנוספת מטיסות מעטות בשנה קטנה בהשוואה לחשיפה הכוללת לקרינה טבעית. עבור טסים תכופים מאוד, ובמיוחד צוותי אוויר, חשיפה מצטברת הופכת לרלוונטית יותר. רמות הקרינה תלויות לא רק במחזור השמש, אלא גם בגובה הטיסה, קו הרוחב, המסלול ומשך הטיסה. ככל שהטיסה ארוכה וגבוהה יותר, ובקווי רוחב גבוהים יותר, החשיפה תגדל.

יניב הוסיף כי הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה (ICRP) מחשיבה את חשיפת הקרינה עבור רוב הנוסעים המזדמנים כ"זניחה".

החוקרים השוו גם את מדידות הבלונים שלהם עם EXPACS/PARMA, מודל מחשב המשמש להערכת קרינת קרניים קוסמיות באטמוספירה של כדור הארץ. המדידות התאימו באופן הדוק לתחזיות המודל עבור הרכיב האלקטרומגנטי של הקרינה.

השלב הבא של החוקרים הוא למדוד רכיבים נוספים של סביבת הקרינה, במיוחד נויטרונים, ולאסוף תצפיות במהלך פאזות שונות של המחזור הסולארי.

המחקר פורסם בכתב העת המדעי Journal of Geophysical Research: Atmospheres.