על ידי פסח בנסון • 22 בספטמבר 2026
ירושלים, 22 בספטמבר 2026 (TPS-IL) — נטיעת עצים לשיקום קרקעות מנוונות או לשיפור מערכות אקולוגיות לא תמיד מגדילה את הצמחייה, כך מצא מחקר ישראלי חדש. מדענים באוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו מודל מתמטי המראה מתי עצים יכולים לסייע לצמיחת עשבים ומתי צל ותחרות על משאבים יכולים לדכא אותם.
אקולוגים צפו זה מכבר שעצים ושיחים יכולים להקל על צמיחת עשבים וצמחים אחרים בסביבות יבשות, אך לדכא אותם בתנאים לחים יותר. המחקר החדש מספק הסבר כמותי כיצד הקשר הזה יכול להשתנות, עם השלכות פוטנציאליות על ייעור, שיקום קרקעות יבשות, ניהול מרעה ושימוש בקרקע לפאנלים סולאריים.
המחקר, מאת עודד הולנדר, ד"ר יאיר מאו וד"ר ניב דמלך, שפורסם בכתב העת המוערך Proceedings of the National Academy of Sciences, מביא מספר השפעות מתחרות של עצים למסגרת מתמטית אחת. המודל מזהה תנאים שבהם האיזון יכול לעבור מיתרון של עצים לעשבים לתחרות איתם.
החוקרים הפרידו את השפעות העצים לשני מנגנונים עיקריים: נופים (הנוף של העץ) ושורשים.
נופי העצים מפחיתים את כמות האור המגיעה לצמחים שמתחתם, מה שיכול להגביל פוטוסינתזה. אך הצל יכול גם להוריד טמפרטורות ולהפחית אידוי-דיות, ובכך לסייע בשמירת מים בקרקע. שורשי עצים יכולים להתחרות בעשבים על מים, בעוד שבתנאים יבשים הם יכולים גם להעביר מים משכבות קרקע עמוקות יותר לכיוון שכבות שטחיות יותר באמצעות תהליך המכונה "העברה הידראולית".
מתי עצים עוזרים
המודל הראה שהשפעות מנוגדות אלו יכולות להפיק תוצאות שונות בהתאם לכמות הגשמים ותנאים אחרים. בתנאים יבשים, יתרונות הקשורים למים יכולים לגבור על עלויות של הפחתת אור ותחרות על מים. ככל שכמות הגשמים עולה, לעומת זאת, היתרון של שימור או העברת מים הופך פחות חשוב, בעוד שהשפעות של הפחתת אור ותחרות יכולות להפוך משמעותיות יותר.
עם זאת, כמות הגשמים לבדה אינה קובעת אם עצים יסייעו בסופו של דבר לעשבים או ידכאו אותם.
במודל, המעבר מתמיכה לתחרות מתרחש כאשר מים אינם הגורם היחיד המגביל את גידול העשבים ברמות גשם גבוהות יותר, או כאשר צפיפות הצמחייה העצית גדלה עם המשקעים. במקרה האחרון, צפיפות עצים גבוהה יותר מייצרת השפעות חזקות יותר על הצמחייה הגדלה תחת הנוף.
החוקרים אמרו כי המסגרת שלהם מסייעת להסביר מדוע מחקרי שדה קודמים הגיעו למסקנות שונות לגבי הקשר בין צמחים עציים לעשבים.
"כיסוי עצי משתנה במהירות עקב תמותה, התפשטות שיחים וייעור, ומשנה את הקהילות העשבוניות ואת תפקוד המערכת האקולוגית ברחבי העולם", כתבו החוקרים.
המודל מציע שההשפעה האקולוגית של הוספת עצים תלויה בתנאים מקומיים ולא עוקבת אחר דפוס יחיד. כמות הגשמים, צפיפות הצמחייה העצית והגורמים המגבילים את צמיחת הצמחים יכולים כולם להשפיע על האם עצים יסייעו לעשבים או יתחרו איתם.
הממצאים יכולים להיות בעלי השלכות מעשיות על ייעור, שיקום קרקעות יבשות וניהול מרעה. קרקעות יבשות מכסות כ-40% משטח היבשה של כדור הארץ, והצמחייה העשבונית שלהן מספקת מזון חשוב לבעלי חיים ותומכת במגוון ביולוגי.
המסגרת עשויה לחול גם על מצבים שבהם צמחייה מוצלת על ידי מבנים שאינם עצים. מכיוון שהמודל בוחן כיצד אור שמש מופחת משפיע על צמיחת צמחים לצד שינויים בזמינות המים, הוא יכול לשמש פוטנציאלית לחקר צמחייה מתחת למדרונות מוצלים, בניינים או פאנלים סולאריים.
זה יכול להיות רלוונטי למערכות אגרי-וולטאיות, המשלבות חקלאות או מרעה עם ייצור אנרגיה סולארית. עם זאת, המחקר אינו בוחן ישירות פאנלים סולאריים; הקשר הוא הרחבה של הטיפול של המודל בהצללה ולא ממצא מניסוי פאנלים סולאריים.